יש לכם כבר חשבון? התחברו כאן
נשמע מעניין, אחשוב על זה
הפילוסוף האיטלקי אוגוסטו דל נוצ'ה טען בספרו "משבר המודרניות" (2015 בגרסה האנגלית) כי החברה של ימינו נותנת חשיבות גדולה מדי למדע. הכול סובב סביב זה – החינוך, הבריאות, הטבע והכלכלה. אנחנו מקבלים החלטות על בריאותנו בהתאם למה שאומר המדע, עסוקים בפיתוח מתודות מדעיות שיועילו לכלכלה, ובסופו של יום מסוגלים להאמין כמעט בכל דבר, כל עוד אמר אותו "מומחה", בשם המדע. מי שפועל בניגוד לכך עשוי להיתפס כמי שמתנגד לקִדמה.
"המדע הוא כמעט צורת הידע היחידה הקיימת היום", כתב דל נוצ'ה, ולכן התבונה האנושית הופכת לכלי פרגמטי המתקשה לתפוס רעיונות החורגים מעובדות אמפיריות. דל נוצ'ה גם הלין שהמדע פוסל את כל צורות הידע האחרות, אף על פי שאינו מסוגל להוכיח שהן נחותות. "כבר ברור במשך זמן מה שהמדע הפך לדת של זמננו", הוסיף הפילוסוף האיטלקי ג'ורג'יו אגמבן. "המדע הוא הדבר שאנשים מאמינים שהם מאמינים בו".
לא תמיד זה היה כך. למעשה רבים מאלה שייסדו את התשתית המדעית עליה אנו עומדים כיום, חשבו בדיוק ההפך. עד לפני כ-500 שנה, צורת החשיבה של האנושות לא קידשה את המדע כצורת הידע היחידה, אלא נתנה מקום נרחב גם לחיפוש רוחני ולקשרים העלומים שבין החומר לרוח.
אחד החכמים הראשונים שחשב כך, ובזכותו אנו פותרים כעת תרגילים בגיאומטריה, היה הפילוסוף והמתמטיקאי פיתגורס, בן המאה השישית לפנה"ס. מפיתגורס לא נותר תיעוד ממשי, אלא רק אזכורים מאוחרים. על אחד מהם אחראי אפלטון, שחי כמאה שנה אחרי פיתגורס ולא הזכיר אותו בתור מתמטיקאי דגול או מדען, אלא כ"מייסד של דרך חיים".
אזכורים אחרים, כמו זה של הפילוסוף הסורי יאמבליכוס שחי במאה השלישית לספירה, מציינים שפיתגורס ממש ייסד אסכולה רוחנית והיו לו תלמידים רבים. "יאמבליכוס מתאר את פיתגורס כמי שמדבר על מוסר, על חינוך, על שיפור אישי, על טוהר, על מוסר מיני ועל כיבוד האלים", כותבת הסופרת קיטי פרגוסון, מחברת הספר "פיתגורס: חייו והמורשת של יקום רציונלי" (2011). פיתגורס חקר מגוון תחומים ושילובם אלו באלו. הוא האמין שיש קשר בין גוף האדם, הסדר הטבוע ביקום והצלילים ההרמוניים שאנו שומעים.
גישה דומה הייתה לאייזק ניוטון, ממציא מדע המכניקה – שלושת חוקי התנועה המפורסמים – וכוח המשיכה האוניברסלי (הגרוויטציה), כ-2,200 שנה אחרי פיתגורס. ניוטון לא הקים אסכולה רוחנית והרצה לאנשים על מוסר, אך הקדיש זמן רב לחקר "החוקים האלוהיים" השולטים בחומר וברוח. הוא חקר את הקשר שבין מוסר, מתמטיקה ונבואה; בין סודות האלכימיה לתהליכי הבריאה; בין בית המקדש לסידור הכוכבים במערכת השמש; הוא התעמק בתורה, בקבלה ובברית החדשה. במובן הזה הוא לא היה שונה בהרבה מגוטפריד וילהלם לייבניץ בן תקופתו, שפיתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי וגם חקר את הקשר בין הרוח לחומר.
הרוח והחומר הם נושאים הנמצאים בליבת העשייה שלנו במגזין מאז שהוא קם. לכן החל מהגיליון הנוכחי הוספנו מדור חדש. לצד כתבות מדע, היסטוריה, פסיכולוגיה, גיאופוליטיקה וחינוך, יופיע מדור שיעסוק ב"גוף, נפש ורוחניות". במדור נפרסם מדי חודש מאמרים מעוררי מחשבה שמטרתם להרחיב את נקודת המבט בנושאי רוח וחשיבה שמעבר לרגיל.
אנו מזמינים אתכם לכתוב לנו את מחשבותיכם ולהציע רעיונות לכתבות שתרצו לראות במדור. החודש המדור נפתח עם מאמר מיוחד שכתב מר לי הונג ג'י, מייסד הפאלון גונג, דרך רוחנית אותה מתרגלים 100 מיליון איש בסין וברחבי העולם. בהמשך המדור תוכלו לקרוא ריאיון עם הרופאה המפורסמת ד"ר מרי ניל, שחוותה חוויית סף מוות ומספרת מה בדיוק ראתה.
שינוי נוסף שביצענו החודש הוא במדור "המהלך הבא במשחק השחמט העולמי". הפרשנות הקבועה לאירועי העולם הוחלפה החודש ב"ועידת התחזיות" – כתבה מיוחדת המביאה ראיונות עם מומחים רבים לגיאופוליטיקה וכלכלה בישראל, שהתבקשו להעריך את הסבירות שאירוע גיאופוליטי או מצב כלכלי מסוים יתרחש בשנה הקרובה.
מיד אחר כך תוכלו לקרוא תחקיר על "תיקי טוויטר" – נושא שרבים שמעו עליו אבל מעטים מבינים אותו. על קצה המזלג, תדמיינו שממשלת ישראל הייתה מחליטה להשתיק פוסטים ברשתות החברתיות מכיוון שאינם תואמים את המדיניות שלה בנושא מסוים. בישראל זה לא קרה, אבל בארה"ב – חשף אילון מאסק – ה-FBI, ממשל ביידן, הקונגרס וסוכנויות פדרליות אחרות, לחצו במשך שנים על טוויטר לצנזר או להסיר חשבונות ותכנים בנושאים מגוונים.
כתבה מרתקת נוספת שתמצאו בגיליון הזה היא על מדענים העובדים על פיתוח מזון שיאפשר לכם להתחסן משפעת, ועל חיסונים המפיצים את עצמם כמו מגפה – נושא המפחיד אפילו את המומחים בתחום. בכתבה אחרת תתרגשו מסיפורים מפתיעים שנאספו לאורך עשורים על אנשים שעברו השתלת לב וגם קיבלו חלק מזיכרונותיו, טעמיו, העדפותיו ואפילו תחביביו של התורם. קבוצות חוקרים בעולם מנסות להבין כיצד זה אפשרי ולקבוע מה הבסיס המדעי לכך.
כמו בכל גיליון תוכלו למצוא גם כתבות בנושאי חינוך והיסטוריה, מאמרי דעה, ביקורות ספרים וגם תמונה למחשבה.
אני מקווה שתהנו מהגיליון ומאחל לכם המשך חודש נעים ומעורר מחשבה.
מוזמנים לשלוח לנו מחשבות ותגובות למייל: [email protected]
רקפת תבור
ד"ר משה רט
ירון בוסקילה
אורן שלום
פיטר סוואב
רקפת תבור
דינה גורדון
רקפת תבור
איל לוינטר, רקפת תבור
מאיה מזרחי
לי הונג-ג'י
דינה גורדון
אריק בס
גלית דהן קרליבך
נדב רט
דינה גורדון
נדב רט
דקל בנו
הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו תוכן חדש למייל מדי חודש
