יש לכם כבר חשבון? התחברו כאן
נשמע מעניין, אחשוב על זה
1.
לאחרונה נחשפו במעמקי הים שרידי ה"אֶנדיוּרֶנס", ספינה שיצאה בנובמבר 1914 מאנגליה לכיוון אנטרקטיקה ונלכדה בין גושי קרח גדולים שאיימו למחוץ אותה בלב הים האנטרקטי. את הספינה הנהיג מגלה הארצות האנגלו-אירי, ארנסט הנרי שקלטון, שהורה לצוותו לנטוש את הספינה באמצע שום מקום. בקור של מינוס 20-10 מעלות, ללא מזון מספק וללא כלי תחבורה, הוא החל להכין את צוותו למסע רגלי של מאות קילומטרים, במטרה להזעיק עזרה. העתיד לא נראה אופטימי במיוחד עבורם, אבל שקלטון וצוותו עמדו במשימה בגבורה וחזרו בשלום לביתם.
צילומי וידאו תיעדו מתחת למים את הספינה ששקעה במצב שמור, אך דבר מעניין נוסף עלה מעל פני השטח. עם גילוי הספינה, התפרסם ברשת גזיר עיתון ישן. זאת הייתה מודעת הדרושים שפרסם שקלטון כדי לגייס אנשים להפלגה:
"דרושים אנשים למסע מסוכן, בשכר נמוך, בקור מקפיא, למשך חודשים ארוכים של חשכה מוחלטת, בסיכון מתמיד, בלי הבטחה שחוזרים בשלום, ועם הכרה מובטחת במקרה של הצלחה".
מודעה קצרה וחדה הרומזת על המנטליות של האנשים שהשתתפו במסע. כמה מאיתנו היום היו רוצים לעלות על ספינה הנקראת "אֶנדיוּרֶנס" (כוח סבל באנגלית), בשכר נמוך, בתנאי סביבה קשים וללא הבטחה שנשוב הביתה בשלום? בתקופה ששקלטון פרסם את המודעה הצטרפו אליו 28 איש. כמה היו מצטרפים היום?
מסע מסוכן? "לא תודה" רבים היו עונים. "אני יכול לעבוד מהדירה הנעימה שלי בפיג'מה". שכר נמוך? "אני מעדיף משכורת גבוהה בהיי טק". בקור מקפיא? "אני מעדיף עבודה ממוזגת". בחשכה מוחלטת? "פה נסחפתם".
כפי שהמחיש נדיר האקרמן במערכון של "ארץ נהדרת" כאשר סירב להעלות לטרמפ לוחם בצנחנים וניסה לגייס איש 8200 – אנחנו נעים ממנטליות של אנשים המוכנים לסכן את חייהם תחת תנאים קשים למען מטרה נעלה (מנטליות שאפיינה את ישראל מאז קום המדינה), לעבר מנטליות של היי טק המתמקדת ב"מה יוצא לי מזה". נמנעים מסיכון מיותר ומ"עבודה אפורה". כתבות שפורסמו בתחילת השנה חשפו מגמה חזקה ומתגברת של תיכוניסטים ששאיפתם העיקרית היא להגיע ליחידת 8200, ושל הורים המעודדים את ילדיהם להגיע להיי טק. המגמה הפכה לבעיה עד כדי כך שהרמטכ"ל נאלץ לגבש תוכנית ראשונה מסוגה, המאפשרת ללוחמים להשתלב ב-8200 בסוף שירותם הצבאי.
האירועים הקשים של החודש האחרון הזכירו לנו שעדיין נותרו אנשים המוכנים לרוץ קדימה תוך סיכון חייהם – גם כשאין בכך תועלת אישית. בחודש שעבר ראינו כמה מהם – רס"מ אמיר חורי ז"ל ושותפו ששעטו לכיוונו של המחבל ללא היסוס, גם אם המשמעות הייתה שיקריבו את חייהם בעשותם כך. בת זוגו של חורי סיפרה כי למרות שחורי למד משפטים, הוא רצה להמשיך להציל חיים בתפקיד משמעותי, ולא בחר בחיים נוחים. לוחמי הימ"מ שרדפו תחת אש כבדה אחרי מחבלים שהיו בדרכם לישראל, עושים זאת בדרך שגרה כבר שנים ארוכות. הם מנעו ככל הנראה עשרות או מאות פיגועים בעבר והצילו בני אדם רבים. כולם ראויים להוקרה.
2. אפשר להניח שהריצה להיי טק המאפיינת את בני הנוער קשורה, לפחות בחלקה, בתועלתנות המאפיינת את מערכת החינוך העכשווית. מי שסיים בית ספר בשני העשורים האחרונים מכיר את הנוהל: מספרים לילדים שהסיבה שבעטיה הם הולכים לבית הספר היא כדי שיוכלו בהמשך לעשות תואר, למצוא עבודה ולהשתלב בעולם. בדרך כלל אין מהות גבוהה יותר. אין חיפוש אחר משמעות עמוקה. החינוך הוא בעיקרו תועלתני – מטרתו בסופו של דבר לאפשר לילד לצבור מספיק ידע שיסייע לו להתקדם בחברה.
רפורמת הבגרויות שרוצה לבטל החל מהשנה הבאה את הבחינות במקצועות ההומניים היא אולי המחשה לכך. משרד החינוך החליט שלא צריך בחינות במקצועות לא תועלתניים, כמו תנ"ך, ספרות, אזרחות והיסטוריה. גישת "מה יוצא לי מזה" של הריצה להיי טק משתלבת עם זה כמו כפפה ליד – במקצועות תועלתניים כמתמטיקה, אנגלית, שפה ומקצוע מדעי, חייבים לשמור על הרמה ולכן יימשכו הבחינות.
בריאיון מעורר מחשבה על "חינוך קלאסי" בגיליון זה תוכלו לקרוא על מגמה שונה בחינוך, שהפוכה במהותה מהחינוך המודרני. החינוך הקלאסי שאף ללמד את הילד חוכמה ומידות טובות. מטרתו לא הייתה יעילות ותועלת, אלא הגנה על יכולתו של הילד לחשוב ולהזין את נשמתו ברעיונות טובים וגבוהים. איך עושים זאת? על כך בפנים.
3. בגיליון הזה הקפדנו לאתגר את גבולות ההיגיון המקובל. רובנו מאמינים, רוב הזמן, שהתמונה שאנו רואים בשתי עיננו היא מציאות אמיתית בהווה ועל כך אנחנו מבססים את תהליך קבלת ההחלטות שלנו. אולם בריאיון מרחיב דעת עם שני חוקרים המתמחים במערכת הראייה, מתגלה מציאות שונה – התמונה היציבה שאנו רואים מולנו אינה מבוססת רק על מידע מזמן אמת, כלומר מהרגע הנוכחי בהווה, אלא גם על מה שקרה בעבר – עד 15 שניות קודם. למעשה, טוען אחד החוקרים, אנחנו לא רואים את המציאות כהווייתה, או את האמת לאמיתה, אלא רק את מה שאנחנו צריכים לראות כדי לשרוד.
נושא אחר, שעקבנו אחריו שנים, הוא פרויקט שיזמה קהילת המודיעין בארה"ב בעשור הקודם והצמיח עתידנים מסוג חדש. עקרות בית לצד מהנדסים, אמנים לצד עורכי דין, וסופרים לצד סטודנטים – המצליחים להעריך בדיוק מרשים את ההסתברות לאירועי טרור, לחילופי שלטון ולשינויים גיאופוליטיים, טוב יותר מאנליסטים מקצועיים שיש להם גישה למידע מסווג. כיצד הם עושים זאת? כאן תוכלו לקרוא את סיפורם.
מי שהקדיש את חייו למלחמה נגד ההיגיון המקובל הוא ד"ר מרטין קולדורף מבית הספר לרפואה של הרווארד. בשנתיים האחרונות הוא יצא למלחמה בעורכי הז'ורנלים הגדולים, בנשיאי האוניברסיטאות ובמרבית גופי התקשורת שקידמו מדיניות סגרים ומגבלות על אוכלוסיות שאינן בסיכון ויצרו לדבריו "מגפה בתוך מגפה". ישבנו לשוחח איתו.
שוחחנו גם עם שני מדענים החוקרים כיצד המזון שאנו מכניסים לגופנו משפיע על הגנים שלנו. מחקריהם מראים שמזונות מסוימים מפעילים תהליכים המדליקים או מכבים חלק מהגנים שלנו שהכרחיים לתפקוד תקין של גופנו, ובמקרים ספציפיים גם למניעת מחלות קשות.
כמו מדי חודש, תוכלו לקרוא במדור מחשבות על "הטירוף החודשי" שלא עוצר לרגע. החודש הוא חצה גבולות חדשים ואתגר את הרציונל הבסיסי ביותר. חג שמח וקריאה מהנה!
נדב רט
יוסף חדאד
פולי קורקט
איל לוינטר
דינה גורדון
יאן יקיאלק
רקפת תבור
רקפת תבור
מאיה מזרחי
דינה גורדון
דינה גורדון
גלית דהן קרליבך
נדב רט
דינה גורדון
דורית דינור
הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו תוכן חדש למייל מדי חודש
