כניסה
הרשמה לניוזלטר

ד"ר מרטין קולדורף מבית הספר לרפואה של הרווארד, החליט בשנתיים האחרונות לצאת למלחמה בעורכי הז'ורנלים הגדולים, בנשיאי האוניברסיטאות ובמרבית גופי התקשורת שקידמו מדיניות סגרים ומגבלות על אוכלוסיות שאינן בסיכון ויצרו לדבריו "מגפה בתוך מגפה". ריאיון

יאן יקיאלק. שרלוט קת'ברטסון | 10 באפריל 2022 | חברה והיסטוריה | 17 דק׳

"אלה שדחפו מגבלות הכרוכות בכפייה, כמו סגרים, דרכון ירוק וחובת התחסנות, עשו בשנה אחת יותר נזק מאשר מתנגדי החיסונים עשו במשך עשורים. אנשים איבדו אמון במערכת"

בשנת 2006 החליט ארגון הבריאות העולמי (WHO) לבחון אם סגר הוא אמצעי יעיל נגד מגפה של וירוס נשימתי, כמו שפעת. לשם כך נבחנו מחקרים שפורסמו מאז התפרצות השפעת הספרדית, ב-1918, אשר גבתה את חייהם של עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. בעיר אדמונטון שבקנדה, למשל, "נאסרו מפגשים ציבוריים: נסגרו בתי ספר, כנסיות, מכללות, תיאטראות; נאסרו התכנסויות ציבוריות; ושעות הפעילות של עסקים הוגבלו", כתב ארגון הבריאות העולמי בדוח המסכם. ולמרות זאת, לכל אלה "לא הייתה השפעה ניכרת על המגפה". מסקנת הארגון הייתה כי אף על פי שהנתונים שניתן להישען עליהם דלילים, "אנשים חולים צריכים להישאר בבית כאשר מתגלים אצלם תסמינים, אך בידוד כפוי וסגר אינם יעילים ואינם מעשיים" World Health Organization writing group, "Nonpharmaceutical Interventions for Pandemic Influenza, National and Community Measures", PMC, 2006
.

בספטמבר 2019 חזר ארגון הבריאות העולמי ופרסם קובץ מעודכן שמטרתו להעריך אלו פעולות יש לנקוט בעת התפרצות מגפה נשימתית כמו שפעת. המסקנות היו שהטלת סגר ביתי על אנשים שבאו במגע עם מאומת "אינו מומלץ מכיוון שאין היגיון ברור לפעולה זו, ויהיו קשיים גדולים ביישומה" World Health Organization, "Non-pharmaceutical public health measures for mitigating the risk and impact of epidemic and pandemic influenza", 2019, Summary of Recommendation
. הארגון הדגיש את מיעוט הנתונים התומכים במדיניות סגרים, וציין כי "רוב העדויות הזמינות היום לגבי יעילותו של סגר לשליטה בשפעת נלקחו ממחקרי סימולציות, בעלי חוזק ראייתי נמוך". עם זאת, ציינו בארגון כי סגרים יכולים לדחות במידת מה את שיא הגל, כלומר לעכב אותו מעט.

באותו חודש פרסם המרכז לבריאות ולביטחון של אוניברסיטת ג'ון הופקינס דוח שהגיע למסקנה דומה: "כאשר מדובר בפתוגן נשימתי שהשפעתו גבוהה, סגר עשוי להיות האמצעי הלא רפואי הכי פחות יעיל כאשר מנסים לשלוט בהתפשטות [הפתוגן], בגלל יכולת ההעברה הגבוהה שלו. [...] סגרים יהיו האמצעי הכי פחות אפקטיבי במקרה של פתוגנים מידבקים מאוד" John Hopkins Centre for Health Security, "Preparedness for a High-Impact Respiratory Pathogen Pandemic", 2019, p-57
.

תמונה: Samira Bouaou/The Epoch Times

"אלה שדחפו מגבלות הכרוכות בכפייה, כמו סגרים, דרכון ירוק וחובת התחסנות, עשו בשנה אחת יותר נזק מאשר מתנגדי החיסונים עשו במשך עשורים. אנשים איבדו אמון במערכת"

ד"ר מרטין קולדורף מבית הספר לרפואה של הרווארד, החליט בשנתיים האחרונות לצאת למלחמה בעורכי הז'ורנלים הגדולים, בנשיאי האוניברסיטאות ובמרבית גופי התקשורת שקידמו מדיניות סגרים ומגבלות על אוכלוסיות שאינן בסיכון ויצרו לדבריו "מגפה בתוך מגפה". ריאיון

יאן יקיאלק. שרלוט קת'ברטסון | 10 באפריל 2022 | חברה והיסטוריה | 17 דק׳

תמונה: Samira Bouaou/The Epoch Times

בשנת 2006 החליט ארגון הבריאות העולמי (WHO) לבחון אם סגר הוא אמצעי יעיל נגד מגפה של וירוס נשימתי, כמו שפעת. לשם כך נבחנו מחקרים שפורסמו מאז התפרצות השפעת הספרדית, ב-1918, אשר גבתה את חייהם של עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. בעיר אדמונטון שבקנדה, למשל, "נאסרו מפגשים ציבוריים: נסגרו בתי ספר, כנסיות, מכללות, תיאטראות; נאסרו התכנסויות ציבוריות; ושעות הפעילות של עסקים הוגבלו", כתב ארגון הבריאות העולמי בדוח המסכם. ולמרות זאת, לכל אלה "לא הייתה השפעה ניכרת על המגפה". מסקנת הארגון הייתה כי אף על פי שהנתונים שניתן להישען עליהם דלילים, "אנשים חולים צריכים להישאר בבית כאשר מתגלים אצלם תסמינים, אך בידוד כפוי וסגר אינם יעילים ואינם מעשיים" World Health Organization writing group, "Nonpharmaceutical Interventions for Pandemic Influenza, National and Community Measures", PMC, 2006
.

בספטמבר 2019 חזר ארגון הבריאות העולמי ופרסם קובץ מעודכן שמטרתו להעריך אלו פעולות יש לנקוט בעת התפרצות מגפה נשימתית כמו שפעת. המסקנות היו שהטלת סגר ביתי על אנשים שבאו במגע עם מאומת "אינו מומלץ מכיוון שאין היגיון ברור לפעולה זו, ויהיו קשיים גדולים ביישומה" World Health Organization, "Non-pharmaceutical public health measures for mitigating the risk and impact of epidemic and pandemic influenza", 2019, Summary of Recommendation
. הארגון הדגיש את מיעוט הנתונים התומכים במדיניות סגרים, וציין כי "רוב העדויות הזמינות היום לגבי יעילותו של סגר לשליטה בשפעת נלקחו ממחקרי סימולציות, בעלי חוזק ראייתי נמוך". עם זאת, ציינו בארגון כי סגרים יכולים לדחות במידת מה את שיא הגל, כלומר לעכב אותו מעט.

באותו חודש פרסם המרכז לבריאות ולביטחון של אוניברסיטת ג'ון הופקינס דוח שהגיע למסקנה דומה: "כאשר מדובר בפתוגן נשימתי שהשפעתו גבוהה, סגר עשוי להיות האמצעי הלא רפואי הכי פחות יעיל כאשר מנסים לשלוט בהתפשטות [הפתוגן], בגלל יכולת ההעברה הגבוהה שלו. [...] סגרים יהיו האמצעי הכי פחות אפקטיבי במקרה של פתוגנים מידבקים מאוד" John Hopkins Centre for Health Security, "Preparedness for a High-Impact Respiratory Pathogen Pandemic", 2019, p-57
.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
"מערכת השליטה בכסף התעצמה ויש ניסיון לדחוק החוצה את המזומן. יש שיאמרו שזה בגלל נוחות ויעילות ויש שיאמרו שזה כדי לקחת לנו את הכוח בו אנו מחזיקים"

איל לוינטר

בשנה האחרונה, בנקים מרכזיים ברחבי...

"המלחמה הרכה" של האפליקציה המסוכנת ביותר בעולם

אנדרס קור, אנדרו ת'ורנברוק

תחקיר שערך בנובמבר 2021 "כתב העת לסיכונים פוליטיים" (The Journal of Political Risk), ז'ורנל העובר ביקורת עמיתים, מצא כי טיקטוק (TikTok),...

יחסים במשפחה, מגפות ותורת הגמול – מה אפשר ללמוד מהתנ"ך על ימינו?

מאיה מזרחי

"עברתי מטמורפוזה", אומר לי הרב נחמיה שטיינברגר (38), מנהל המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית...

פלישת הרובוטים: ביפן הם לא רק מטפלים בקשישים, הם גם משנים את מבנה התא המשפחתי, עורכים תפילות ונותנים עצות במקדשים

דינה גורדון

סאקי סאקאמוטו, קשישה בת 79 החיה בבית האבות "שין טומי" בטוקיו, אוהבת...

המלחמה על החקלאים: בעולם מעבירים חוקים המגבילים את ייצור המזון ומעלים מחירים, לטובת מדיניות סביבתית

רקפת תבור

הנס, גבר בשנות ה-40 לחייו, הוא דור חמישי בעסק משפחתי המגדל חיטה במישורים...

"נכנסנו לטריטוריה חדשה. מדינות, תאגידים, בנקים ומשקי בית חייבים יותר מאשר הם יכולים להחזיר. אני מעריך שהמשבר הזה יתפוצץ בעתיד הקרוב"

איל לוינטר

"האם אנחנו שוב בפתחו של משבר כלכלי עולמי כפי...

חידת הנבואות של נוסטרדמוס

מאיה מזרחי

בעולם יש אנשים יוצאים מגדר הרגיל. מיכאל דה נוסטרדם (1566-1503), הידוע בשמו הלטיני "נוסטרדמוס", היה אחד מהם. במשך מאות שנים, תחזיותיו של...

התוכנית של האו"ם – שינוי האוניברסיטאות, שליטה בנרטיב

איל לוינטר

האו"ם הוא "הבעלים של המדע" ו"העולם צריך לדעת את זה", אמרה בספטמבר השנה מליסה פלמינג, ראש המחלקה לתקשורת...

שתפו: