"אנשים לא אוהבים את הכיעור הזה. הם משתוקקים להרמוניה"

לפני 12 שנה, כשחייתי בפריז, נהגתי לצאת בכל יום לקנות בגט לארוחת הבוקר, כמו צרפתייה אמיתית. הייתי אז סטודנטית והתמזל מזלי לגור באחד הרובעים היפים של העיר. גרתי בדירת קרקע בבניין ישן, קלאסי ומעוטר, עם חצר פנימית יפהפייה, מרוצפת באבנים גדולות, שהונחו שם לפני כמה מאות שנים. כמה מזל, חשבתי לעצמי, שנפל בחלקי לפסוע בנוף שנושם בתוכו היסטוריה ויופי.