כניסה
הרשמה לניוזלטר

עברו כמה ימים בלבד מאז שהיא חזרה לפריז, אחרי 11 שנים של גלות ברחבי אירופה, ובכל…

מאיה מזרחי | 24 בדצמבר 2015 | חברה והיסטוריה | 4 דק׳

במוחו של אמן: הציירת המסתורית

עברו כמה ימים בלבד מאז שהיא חזרה לפריז, אחרי 11 שנים של גלות ברחבי אירופה, ובכל זאת, זה היה חזק ממנה, רגליה נשאו אותה באופן טבעי למקום שהיה הבית השני שלה בזמן אחר – מוזיאון הלובר.

היא החליטה שתלך לשם לבדה כדי להימנע מהסחי דעת מיותרים בעת הביקור - בפעם הקודמת שהייתה כאן זה היה בדלתיים סגורות והיום הלובר הוא מוזיאון הפתוח לקהל הרחב. ״כמה פריז השתנתה מאז. כמה אני השתניתי״, מלמלה לעצמה אליזבט לואיז ויז׳ה לה ברן, בשמחה מהולה בעצב. ״גרושה עם שתי בנות, אני כבר לא אותה נערה חסרת דאגות, בכובע קש שהייתי״, נזכרה משועשעת. ״לאיזו שערורייה הדיוקן העצמי שלי גרם בזמנו! היום לבטח הוא לא היה מפריע לאיש״.

מרי אנטואנט וילדיה, 1787; לואיז אליזבט ויז׳ה לה ברן | Wikipedia

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
אילוסטרציה: מגזין אפוק
העיתונאות החדשה: כיצד קיטוב הפך למודל עסקי

יאן יקיאלק

אילוסטרציה: מגזין אפוק
מה ניתן ללמוד מהמשקיעים הגדולים בעולם: הענק הלא מפורסם – וולטר שלוס

גלעד סלונים, יואב זליקוביץ

עיצוב אילוסטרציה: מגזין אפוק
תרבות ה"צ'בול" הגלובלית: כיצד מרדף הקריירה מאיים על עתיד האנושות?

רקפת תבור, מאיה מזרחי

איור: מגזין אפוק
מיתוס האינטליגנציה היהודית: האם יש בו אמת?

איל לוינטר

דונה ומרטין עם ששת ילדיהם - ארבעת הצעירים מאומצים
האנשים שהצילו את הילדים שאיש לא רצה

דינה גורדון

איור: מגזין אפוק
"מטחנת בשר": האם בתי ספר אמריקניים מסוכנים לנפש?

איל לוינטר

שתפו: