יותר משמונה עשורים אחרי שחרור אושוויץ, עוד ועוד חוקרים ומנהיגים יהודים מזהירים מפני חזרה של דפוסים מוכרים משנות ה-30. ד"ר יואל פישמן טוען כי בלב התופעה עומד מנגנון תעמולה ישן ששימש את הנאצים
10 במאי 2026 | חברה והיסטוריה | 18 דק׳
"התעמולה האנטי-ישראלית כיום נשענת על שיטת השקר הגדול"
לא צריך להיות חוקר אנטישמיות דגול כדי לזהות שמשהו מן השפה האנטישמית של שנות ה-30 חוזר. הרטוריקה שנשמעה אז מזכירה, באופן מטריד, את השפה הנשמעת כיום באוניברסיטאות ברחבי העולם, ברשתות החברתיות, בהפגנות רחוב ובשיח הפוליטי. האנטישמיות כבר אינה תמיד מסתתרת מאחורי רמזים – היא גלויה, בוטה ומסוכנת יותר.
רונלד לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, נתן לתחושה הזו ביטוי חד בטקס לציון 80 שנה לשחרור מחנה אושוויץ. "התוצאה הסופית של השואה לא הגיעה מיד", אמר. "זה התחיל לאט – תחילה בכך שיהודים סומנו באוניברסיטאות, הודרו ממקומות עבודה, היו נתונים לחרמות ולהתקפות בתקשורת. זה התחיל לאט, ואז זה קרה בבת אחת".
לדבריו, גם כיום ניתן לזהות "הקבלות מצמררות": סטודנטים יהודים מאוימים באוניברסיטאות, פרופסורים יהודים מפוטרים, ילדים יהודים מתבקשים להסתיר סימנים חיצוניים ליהדותם, והפגנות ותגובות ברשתות החברתיות מקבלות אופי אנטי-יהודי גלוי. "האם עליי להזכיר לכם", סיכם, "זו אינה 1933 או 1939; זו 2025".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
תמונת אילוסטרציה: מגזין אפוק