יש לכם כבר חשבון? התחברו כאן
נשמע מעניין, אחשוב על זה
מעטות הן יצירות האמנות שהפכו לאיקונות כמו פֶּסל "האדם החושב" שיצר האמן אוגוסט רודן בתחילת המאה ה-20. היצירה המונומנטלית המוצבת במלוא תפארתה בגנו היפהפה של מוזיאון רודן בפריז מבטאת את הפעילות האנושית הגבוהה והמופשטת ביותר – החשיבה.
הפסל הזה מעניין מסיבות נראות לעין וגם מכאלו הנסתרות יותר. רודן פיסל את "האדם החושב" באופן המאפשר להבחין בכל שריר בגופו המתפתל. ידו האחת מונחת בשלווה על בִּרכו בעוד השנייה תומכת בראשו הכבד. מחשבותיה של הדמות מקבלות ביטוי במאמץ האינטנסיבי והעדין של גופו, והמתח שבין האיפוק לתנועה מעביר תחושה של רגע בו החומר מתאחד עם הרוח.
אולם אם נקרא על ההיסטוריה של "האדם החושב" נלמד שהוא נועד לתאר דמות מסוימת. הוא נוצר במקור בסקאלה קטנה הרבה יותר, כחלק מיצירה פיסולית גדולה עליה עבד רודן בשנת 1880. רודן החליט לפסל את היצירה בהשראת "הקומדיה האלוהית" של המשורר והפילוסוף האיטלקי, בן המאה ה-14, דנטה אליגיירי. הקומדיה האלוהית היא מסע שעובר דנטה בין שלושה מקומות: התופת, כור המַצְרֵף (פורגטוריום) וגן העדן, בהם הוא פוגש חוטאים מסוגים שונים.
רודן תיאר ביצירתו, לה קרא "שערי הגיהינום", דמויות הלקוחות מסצנת "התופת". בתוך גלים סוערים העשויים מברונזה, הוא שיבץ דמויות קטנות מיצירתו של דנטה המציגות את סבלותיהן הנוראיים. בקרב הסובלים יושב המשורר דנטה, המיוצג על ידי האדם החושב, ומהרהר בסבל התופת שנגלה לפניו.
כאן נשאלת שאלה מעניינת: מדוע בחר רודן לתאר את המשורר מימי הביניים כאתלט עירום ושרירן? חיפוש אחר תשובה מוביל לימים העתיקים של יוון ורומא, אל מיכלאנג'לו בתקופת הרנסנס, וכמובן אל תחילת המאה ה-20 – התקופה בה יצר רודן את היצירה.
זה מה שאני אוהב בשאלות. אפשר להנות מיופיו של פֶסֶל ולחקור את ההיסטוריה שלו, אך כדי באמת להגיע ללב היצירה ואל הסיבות שהביאו את האמן ליצור אותה, צריך לשאול שאלות נוספות ולערוך מחקר. כך מתגלות תשובות לא צפויות, או להפך, עולות שאלות נוספות שאין עליהן תשובה.
זה מה שמאפיין חלק מהשאלות במסגרת החלק הראשון וכעת השני של "גיליון השאלות הגדול": לחלקן מצאנו תשובות, לפעמים פרקטיות מאוד, היכולות לשמש אותנו בחיים האישיים ובעבודה. אחרות העלו שאלות נוספות או נותרו בלתי פתורות. התהליך עצמו – לנסות להבין ולדון בהן – מוכיח כי הדרך לא פחות חשובה מהמטרה.
כתבה שתקבלו ממנה תשובות וכלים פרקטיים בגיליון הזה היא כיצד לנהל שיחות בלתי אפשריות עם אנשים החושבים לגמרי הפוך מכם בנושא נפיץ, ואפילו לצאת מיודדים איתם. כתבה אחרת תלמד כיצד לפתור בעיות בדרכים יצירתיות כמו היחידות המובחרות בצה"ל, ובכתבה נוספת נגלה באמצעות הפילוסוף פרידריך ניטשה כיצד אפשר להתלונן קצת פחות בחיים.
כתבות אחרות עוסקות בנושאים המעסיקים אנשים רבים בתקופתנו. למשל, באחת הכתבות שאלנו "איזו מהפכה מתכנן הפורום הכלכלי העולמי?" כיוון שהתיאוריות המופצות ברשתות החברתיות ובאינטרנט על חזונו ותוכניותיו של פרופ' קלאוס שוואב הן רבות מספור, רצינו להבין את העובדות. קראנו בספריו של פרופ' שוואב ובמאמרים שפרסם "הפורום". למדנו והבהרנו דברים מעניינים על מטרות הפורום וגם מצאנו כמה סיבות לדאגה.
שאלה נוספת שמעסיקה אנשים, במיוחד בשלוש השנים האחרונות, היא אילו קשרים נרקמו בין הממשל האמריקני ובין הרשתות החברתיות בכל הקשור לצנזורת מידע. בריאיון עם ג'ף לאנדרי, התובע הכללי של מדינת לואיזיאנה, הוא מסביר כי לאחרונה נשלח צו לצמרת הממשל, כולל לד"ר אנתוני פאוצ'י, הדורש מהם להגיש את כל התכתבויותיהם האלקטרוניות שלהם עם חברות הביג טק במטרה לבדוק האם העבירו להן הנחיות לצנזורה. "הממשל הפדרלי הקים סוכנות בשם מועצת הדיסאינפורמציה" אומר לאנדרי, ברומזו על "מיניסטריון האמת" של אורוול.
בגיליון תוכלו למצוא שאלות מרתקות אחרות שהתשובה עליהן מורכבת, כמו: "האם הטבע הבסיסי של כל הדברים הוא מים?" או "האם קיים נסיוב שיכול להעניק לאנשים כוח של דוב?"
כשתגיעו לעמודים האחרונים בגיליון תבחינו במדור מיוחד וחדש שהכנו עבורכם, שבו חידות, תשחצים ותשבצים שתוכלו לפתור להנאתכם. זהו פיילוט שאנו מריצים החודש ולכן חשוב לנו שתכתבו לנו את דעתכם עליו – אם נהניתם ממנו, והאם תשמחו לקבל מדור מסוג זה בכל חודש? כתבו לנו: [email protected].
הצוות ואני מאחלים לכם שנה טובה ומתוקה, מלאת סקרנות ושאלות טובות.
ג'ק פיליפס
ד"ר משה רט
פולי קורקט
איל לוינטר
יאן יקיאלק
איל לוינטר
ירון בוסקילה
איל לוינטר
דינה גורדון
מאיה מזרחי
דינה גורדון
רקפת תבור
רקפת תבור
אריק בס
גלית דהן קרליבך
דינה גורדון
ד"ר מארק ת'ורנטון
נדב רט
דקל בנו
הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו תוכן חדש למייל מדי חודש
