מנהגי מרוצים ועד ניצולי תאונות: כיצד אנשים מסוימים יכולים "להאט את הזמן"

בשנת 1994, נהג מרוצים בריטי בשם מארק יוז חווה את "אחד הימים הגדולים ביותר" בחייו, כאשר זינק למרוץ מהמקום האחרון. למרות נקודת הפתיחה הלא מבטיחה, הצליח יוז לעקוף לא פחות מ-23 מכוניות ולסיים במקום השלישי. במהלך הנהיגה, הוא חווה תחושת ניתוק יוצאת דופן – כאילו צפה בעצמו מבחוץ. לדבריו, הזמן עצמו איבד משמעות, כאילו חדל להתקיים.

נהגי מרוצים רבים דיווחו על חוויות דומות. מיקה הקינן, הנהג הפיני שזכה באליפות העולם בפורמולה 1 בשנים 1998 ו-1999, סיפר שכאשר הוא נמצא בשיא יכולתו, "הכול נראה כאילו בהילוך איטי – למרות שאתה נוסע במהירות בלתי נתפסת על המסלול". גם ג'קי סטיוארט, נהג מרוצים סקוטי שהתחרה בפורמולה 1 בשנות ה-60 וה-70, הדגיש כי היכולת הזו היא תנאי הכרחי להצלחה. "כשאתה נוסע במהירות של 195 מייל לשעה (כ-313 קמ"ש), אתה צריך שתהיה לך ראייה מאוד ברורה, כמעט בהילוך איטי, של איך אתה נכנס לפנייה – כדי שיהיה לך זמן לבלום, ליישר את המכונית ולזהות את מידת ההחלקה בפנייה".