הילד שהתחנן לחזור "הביתה" לבית שמעולם לא גר בו, הילדה שזיהתה את הוריה מחיים קודמים מתוך קהל של עשרות אנשים, והבן הקטן שהכיר את עצמו בתמונה מסרט ישן. האם ילדים יכולים לשאת זיכרונות מעברם של אחרים? – המדע מחפש תשובות
מאיה מזרחי | 6 במרץ 2025 | מדע וטכנולוגיה | 26 דק׳
״נדיר ביותר ובלתי סביר״: המדענים שחוקרים ילדים עם זיכרונות מחיים קודמים
פטריק, ילד חמוד בן חמש בעל שיער כהה וארוך, היה המקרה הראשון שבו טיפל ג'ים טאקר במסגרת תפקידו החדש. טאקר, פרופ' לפסיכיאטריה ולמדעי ההתנהגות הנוירולוגיים באוניברסיטת וירג'יניה, הגיע לביתו של פטריק בליווי המנטור שלו, פרופ' איאן סטיבנסון.
סטיבנסון צבר עד אותם ימים מוניטין רב. הוא פרסם כ-60 מאמרים בתחומי הרפואה והפסיכיאטריה, וב-1957 מונה לראש המחלקה לפסיכיאטריה ונוירולוגיה באוניברסיטת וירג'יניה. כעבור עשור ויתר על תפקידו הניהולי והקים את "חטיבת המחקר התפיסתי" באוניברסיטה, שם הקדיש את עבודתו לחקר ולתיעוד מקרים של ילדים המדווחים על "זיכרונות מחיים קודמים" (Past Life Memories – PLM) – תחום שבו עסק עד לפרישתו בשנת 2002.
במהלך הקריירה שלו חקר סטיבנסון אלפי ילדים כמו פטריק, וכעת העביר את הידע והניסיון שצבר לממשיך דרכו, טאקר.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו

אילוסטרציה: Shutterstock