מדעני מוח וחוקרים פוסט-מטריאליסטים מזהירים בשנים האחרונות כי אולי חיפשנו את התודעה במקום הלא נכון. "אין איש שבאמת בודק את הגורמים האמיתיים מאחורי הפעולות שלנו", טוען אחד החוקרים

רקפת תבור | 7 בנובמבר 2023 | מדע וטכנולוגיה | 16 דק׳

מהיכן באמת מגיעות המחשבות שלנו?

תחום חקר המוח צמח בעשורים האחרונים לממדי ענק, כשאחת המטרות היא לפצח תעלומה סבוכה ביותר – התודעה האנושית. חוקרים מנסים להבין מהיכן מגיעה התחושה שלנו של ה"עצמי" החושב מחשבות, חווה רגשות ומקבל החלטות.

הכלי המשמש אותם, לרוב, הוא טכנולוגיות הדמיה חדישות המאפשרות לראות מה קורה במוח בשעה שהוא מתמודד עם משימות שונות ומתנסה במצבים מנטליים שונים. אין-ספור מחקרים שנערכו עד היום באמצעות הדמיות מוח סייעו לחוקרים למצוא התאמות בין המצבים המנטליים שלנו לבין הפעילות המתרחשת במקומות ספציפיים במוח. הם מיפו למשל היכן במוח מעובדים רגשות כמו "קנאה", כאשר הוצגו בפני משתתפי המחקר משפטים שכללו מילים הנוטות לעורר תחושת קנאה. או במחקר אחר טענו כי מצאו במוח את הביטוי ל"אהבת אם", לאחר שסרקו את מוחותיהן של אימהות לפעוטות בני כ-16 חודשים והציגו בפניהן סרטונים שבהם כיכבו התינוקות שלהן.

באפריל השנה אף טענה קבוצת חוקרים מבתי החולים האוניברסיטאיים בשטרסבורג שבצרפת, כי הצליחה לאתר את האזור במוח בו מתעוררת תחושת "העצמי". החוקרים זיהו שבאינסולה, איבר קטן במעמקי קליפת המוח משני צידי הראש, שוכנת הזהות האישית שלנו כנבדלת ובעלת מאפיינים אישיים. על פי כותרות של כמה כתבי עת פופולאריים, חוקרי מוח מתקרבים כעת בצעדי ענק לפיצוח חידת התודעה עצמה. כותרת שפורסמה באוגוסט 2022 בכתב העת NeuroScience News הבטיחה: "תיאוריה פיזיקלית חדשה טוענת שהצליחה לפתור את תעלומת התודעה".