שיטות לסינון עובַּרים מעלות הילוך והופכות ללגיטימיות מבלי שנערך דיון אתי רציני בנושא. כבר לא מדובר רק במניעת מחלות קשות: זוגות בוחרים ללדת באמצעות הפריית מבחנה במכוון כדי לבחור את העובר "המוצלח ביותר". האם אנחנו בפתחו של "מדרון חלקלק" ומסוכן?

רקפת תבור | 12 בדצמבר 2021 | מדע וטכנולוגיה | 14 דק׳

האם ניתן לקבוע את גורל ילדינו במעבדה?

ד"ר רפאל סמיגרודצקי הוא נוירולוג מצפון קרולינה המחזיק גם בתואר ד"ר לגנטיקה אנושית. כרופא הנתקל מדי יום במחלות חמורות, חשוב לו להבטיח לילדיו חיים בריאים. לפיכך, כשהוא ורעייתו החליטו, ב-2019, להביא ילד לעולם, הם לא רצו לקחת סיכונים. הם פנו לחברת Genomic Prediction שבניו ג'רזי כדי להיעזר בשירות החדש שהיא מציעה: לבחור לעצמם את העובר בעל רמת הסיכון הנמוכה ביותר לחלות בגיל מבוגר במגוון מחלות כמו מחלות לב, מגוון סוגי סרטן וסוכרת.

"ההורים אחראים בין היתר להבטיח את מניעתן של מחלות – לשם כך אנחנו מחסנים את הילדים. בדיקה גנומית כמו שעשינו אינה שונה מזה. זו רק דרך נוספת למנוע מחלות", הסביר ד"ר סמיגרודצקי בריאיון לסוכנות הידיעות בלומברג.

כדי שיוכלו לבחון גנטית את העוברים שלהם, נאלצו בני הזוג סמגרודצקי לעבור טיפולי הפריית מבחנה (IVF) כפי שנוהגים לעשות זוגות המתקשים להביא ילד באופן טבעי. בסופו של דבר הופרו בהצלחה ארבע ביציות שכל אחת מהן עברה ב-Genomic Prediction ריצוף גנטי. הריצוף אִפשר לצוות החברה לחשב את רמת הסיכון של העובר באותה ביצית לחלות ביום מן הימים באחת מהמחלות שצוינו. בסופו של דבר נפסלו שלושה מהעוברים ונבחרה אאורי (Aurea) שהושתלה ברחם אימה ויצאה לאוויר העולם ביולי 2020. אאורי היא התינוקת הראשונה בעולם שעברה תהליך סינון מהסוג הזה, שבורר במכוון, ועל פי מגוון קריטריונים מורכבים, עובר מסוים על פני אחרים.