בחשכת הלילה, הירח הזורח נראה לנו פעמים רבות אפוף מסתורין. כשבוחנים כמה ממאפייניו הפיזיקליים והכימיים, מתברר שהמסתורין גדול אף יותר
רקפת תבור | 10 בנובמבר 2021 | מדע וטכנולוגיה | 9 דק׳
תעלומת הירח – האם מה שלימדו אותנו על הירח אינו נכון
כשהחללית המפורסמת אפולו טסה בנובמבר 1969 לעבר הירח, ניצלו מדעני נאס"א את ההזדמנות וביקשו מהאסטרונאוטים להציב סֵיסְמוֹגרף בסמוך לאתר הנחיתה. המדענים רצו ללמוד על הופעתן של רעידות אדמה על הירח ועל פגיעות מטאוריטים.
הייתה רק בעיה אחת. לפני שמתחילים להשתמש בסיסמוגרף חשוב לכייל אותו – להגדיר את הפרמטרים הספציפיים שלו, כך שיתאימו לסביבתו החדשה. איך יעשו זאת? גם לזה מצאו המדענים פתרון. הם ביקשו מצוות האסטרונאוטים צ'רלס קונרד, ריצ'רד גורדן ואלן בין, לשלוח חפץ במשקל ידוע, שיפגע במרחק מדויק וידוע בירח. לפי הנתונים שיתקבלו בסיסמוגרף, הם יוכלו לחשב פגיעות עתידיות, למשל של מטאורים.
לאחר שהשלימו האסטרונאוטים את פעילותם על הירח, הם עלו על "מודול הירח" – הכלי שאיתו נחתו על הירח, וחזרו בעזרתו לחללית הראשית שהקיפה את הסהר. במרחק של 75 ק"מ מאתר הנחיתה, תוכנן שהם ישליכו את "מודול הירח" (חפץ במשקל ידוע) לנקודה ספציפית על הירח ובמרחק ברור מהסיסמוגרף.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
אחד האסטרונאוטים מטיסת אפולו 12 בסמוך ל"מודול הירח", 19 בנוב' 1969 | Afp Photo Nasa/AFP via Getty Images
