הרשמה לניוזלטר

איך אדם אחד שינה את האופן שבו המדע חושב על תודעה

רקפת תבור | 9 בינואר 2020 | מדע וטכנולוגיה | 8 דק׳

הטעות של גלילאו

מאז שהוא זוכר את עצמו, פיליפ גוֹף (Goff), פרופ' לפילוסופיה באוניברסיטת דורהאם שבבריטניה, היה אובססיבי בנוגע לחידת התודעה. בראשית ימיו כסטודנט לתואר ראשון, בשנים האחרונות של המאה ה-20, הוא קרא בשקיקה כל מה שיכול היה כדי לרדת לפשר החידה הזו. בהתחלה האמין שהתודעה שוכנת במוח שלנו, בקשרים שבין הנוירונים. הוא עקב אחרי מחקרי מוח המתנהלים בשנים האחרונות באמצעות מכשירי הדמיה כמו fMRI, EEG ודומיהם, שמיפו את הפעילות באזורי המוח השונים, והאמין שמדעני המוח יוכלו בסופו של דבר לפענח את התעלומה. אולם מאוחר יותר, במסגרת מחקר הדוקטורט שלו, החל להבין שהבעיה בחקר התודעה עמוקה יותר[1]. "את הרמז הראשון לבעייתיות קלטתי כבר בלימודי התואר הראשון שלי, כשלמדתי על הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט", סיפר לי פרופ' גוף בריאיון. דקארט (1650-1596) היה הראשון שתבע את ההשקפה הדואליסטית שלפיה הגוף והנפש מורכבים מסוגים שונים ונפרדים של חומר. הוא הסביר שהנפש היא חומר שאינו פיזיקלי, המסוגל לחשוב, לדמיין ולחוש. לעומתה, הגוף מורכב מחומר פיזיקלי, הפועל בהתאם לחוקי הפיזיקה המוכרים לנו[2].

"מאוחר יותר הבנתי שדקארט בעצם הוציא בכך את הנפש מהעולם המדעי ושהייתה לו מטרה מסוימת – הוא עשה את זה כדי שנוכל לחשב פיזיקה מתמטית עם מה שיישאר. בהמשך, כשחזרתי אחורה לאורך ההיסטוריה כדי למצוא את השורשים להשקפה הזאת, גיליתי שהוא בעצם התבסס במהלך הזה על השקפת העולם של גלילאו גליליי", אבי המדע המודרני.

שתפו את הכתבה:

גלילאו גליליי צופה בכוכבים באמצעות הטלסקופ, בערך בשנת 1620 | תמונה: Hulton Archive/Getty Images

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
האם אחת התעלומות המפתיעות בפיזיקה לקראת פתרון – גילוי כוכבים שקופים?

רקפת תבור

ספרי מדע בדיוני מרבים לספר לנו על אסטרונאוטים הנוחתים בכוכב עלום ומרוחק ומגלים בו...

הניסוי המסוכן בעולם לשליטה באקלים יצא לדרך, ואז משהו קרה

רקפת תבור

בעקבות סדרה של הוריקנים, גלי חום קיצוניים והצפות הרסניות שפקדה את כדור הארץ, קמה קואליציה בין-לאומית של...

תרגיעו: מתברר שמצב הרוח שלכם משפיע על מספר הנוגדנים שתפתחו

רקפת תבור

לחיסונים נגד שפעת יש מדי שנה הצלחה חלקית בלבד. לחלק מהמתחסנים החיסון עוזר לפתח נוגדנים רבים למחלה וכך...

אניגמת הזמן – כשהעתיד יכול להשפיע על העבר

רקפת תבור

לפני שנים מספר ביקשו אולפני מארוול מד"ר ספירוס מיכאלאקיס, מתמטיקאי וחוקר מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה שיגיע לייעץ להם...

האם בעתיד נוכל להרוג תאים סרטניים באמצעות מוסיקה קלאסית?

רקפת תבור

בגיליון 341 כתבנו על מחקרים המעידים כי המוסיקה שאנו שומעים משפיעה עלינו פסיכולוגית ואפילו פיזית באופן...

מסע בגלקסיה בתוך חור תולעת

רקפת תבור

ד"ר אלי ארוויי, בגילומה של ג'ודי פוסטר בסרט "קונטקט" (1997), היא אסטרונומית בפרויקט SETI – המאתר אותות מתרבויות חוצניות מתקדמות. לאחר מספר...

המוח כמיניאטורה של היקום

רקפת תבור

בטבע ניתן לזהות מגוון תבניות חוזרות ונשנות בסדרי גודל שונים. בגיליון 337 (ספטמבר 2020) התעמקנו בספירלות, אותן רואים בסופות הוריקן,...

“השדים” ששולטים במדע

דינה גורדון

אחד ההישגים הגדולים שהמדע המודרני מתגאה בהם, הוא סילוק של ישויות על טבעיות בעלות כוחות מיוחדים מהעולם ומתודעת האנשים. ישויות כמו...

שתפו: