כניסה
הרשמה לניוזלטר

איך אדם אחד שינה את האופן שבו המדע חושב על תודעה

רקפת תבור | 9 בינואר 2020 | מדע וטכנולוגיה | 8 דק׳

הטעות של גלילאו

מאז שהוא זוכר את עצמו, פיליפ גוֹף (Goff), פרופ' לפילוסופיה באוניברסיטת דורהאם שבבריטניה, היה אובססיבי בנוגע לחידת התודעה. בראשית ימיו כסטודנט לתואר ראשון, בשנים האחרונות של המאה ה-20, הוא קרא בשקיקה כל מה שיכול היה כדי לרדת לפשר החידה הזו. בהתחלה האמין שהתודעה שוכנת במוח שלנו, בקשרים שבין הנוירונים. הוא עקב אחרי מחקרי מוח המתנהלים בשנים האחרונות באמצעות מכשירי הדמיה כמו fMRI, EEG ודומיהם, שמיפו את הפעילות באזורי המוח השונים, והאמין שמדעני המוח יוכלו בסופו של דבר לפענח את התעלומה. אולם מאוחר יותר, במסגרת מחקר הדוקטורט שלו, החל להבין שהבעיה בחקר התודעה עמוקה יותר[1]. "את הרמז הראשון לבעייתיות קלטתי כבר בלימודי התואר הראשון שלי, כשלמדתי על הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט", סיפר לי פרופ' גוף בריאיון. דקארט (1650-1596) היה הראשון שתבע את ההשקפה הדואליסטית שלפיה הגוף והנפש מורכבים מסוגים שונים ונפרדים של חומר. הוא הסביר שהנפש היא חומר שאינו פיזיקלי, המסוגל לחשוב, לדמיין ולחוש. לעומתה, הגוף מורכב מחומר פיזיקלי, הפועל בהתאם לחוקי הפיזיקה המוכרים לנו[2].

"מאוחר יותר הבנתי שדקארט בעצם הוציא בכך את הנפש מהעולם המדעי ושהייתה לו מטרה מסוימת – הוא עשה את זה כדי שנוכל לחשב פיזיקה מתמטית עם מה שיישאר. בהמשך, כשחזרתי אחורה לאורך ההיסטוריה כדי למצוא את השורשים להשקפה הזאת, גיליתי שהוא בעצם התבסס במהלך הזה על השקפת העולם של גלילאו גליליי", אבי המדע המודרני.

גלילאו גליליי צופה בכוכבים באמצעות הטלסקופ, בערך בשנת 1620 | תמונה: Hulton Archive/Getty Images

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמחפשים מפלצת מהאגדות – אבל עובדים כמו חוקרי מעבדה 

דינה גורדון

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האם המוח המזדקן רואה את התמונה הגדולה?

רקפת תבור

חנות ממתקים במרכז לונדון, יום לאחר ביטול הקצבת הממתקים. כמה חודשים אחר כך בוטלה הקצבת הסוכר
הסוכר שנעלם בינקות – והבריאות שהשתנתה 70 שנה אחר כך

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

שתפו: