כניסה
הרשמה לניוזלטר

חשבתם שדי-אן-איי מגיע תמיד בצורה של סליל כפול? תשכחו מזה. תגלית חדשה בנושא מעלה שאלות מהותיות לגבי הניסויים הנוכחיים בהנדסה גנטית

רקפת תבור | 16 ביולי 2018 | מדע וטכנולוגיה | 5 דק׳

מבנה חדש של די-אן-איי

ד"ר רוזלינד פרנקלין, כימאית פיזיקלית בריטית התמחתה בטכנולוגיה מיוחדת: "קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן". הטכנולוגיה אפשרה לה להפיק תמונות מיוחדות של תוככי התא. החל מתחילת המאה ה-20 כבר היה ברור שהמידע התורשתי שלנו שוכן בגרעין התא, אבל לא היה ברור היכן הוא רשום, ואיך. ההשקפה המקובלת הייתה שהחלק החשוב בגרעין התא הם החלבונים שבו. בסוף שנות ה-40 מרבית החוקרים בתחום עדיין השקיעו את מיטב מרצם כדי לפענח כיצד החלבונים האלו מצליחים לאגור את המידע התורשתי שלנו ולהעביר אותו הלאה, לדורות הבאים.

האם אנחנו מכירים טוב מספיק את כל מרכיביה של מולקולת הדי-אן-איי המסתורית כדי לבצע עריכה גנטית?

מבנה ה-i-motif הארבעה גדילי שהתגלה לאחרונה בתאים אנושיים לצד הסליל הכפול הסטנדרטי | איור: ליזה וורונין

מבנה ה-i-motif הארבעה גדילי שהתגלה לאחרונה בתאים אנושיים לצד הסליל הכפול הסטנדרטי | איור: ליזה וורונין

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
עיצוב אילוסטרציה: מגזין אפוק
המחקרים המוזרים ביותר שנערכו אי פעם – והדברים הרציניים להפליא שלמדו מהם

רקפת תבור

רפואה מהעבר
רפואה מהעבר: הטקסטים העתיקים שמציעים פתרון למשבר האנטיביוטיקה

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק
המוסיקה שאנחנו שומעים, והמחקרים שמנסים לבדוק מה היא עושה לגוף

רקפת תבור

תמונת אילוסטרציה: Shutterstock
המציאות שמעלינו: הפיזיקאי שמציע שתודעה אינה מוגבלת למוח בלבד

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האם גלילה בסמארטפון גורמת ל"ריקבון המוח"?

רקפת תבור

המבוגרים שאינם מזדקנים: סודותיהם של "מבוגרי-על"
המבוגרים שאינם מזדקנים: סודותיהם של "מבוגרי-העל"

רקפת תבור

שתפו: