סופרמן עם תופעות לוואי

תום (55) גמא את שלושים המטרים של המדשאה שהפרידו בינו לבין אשתו ובנו בצעדי ריצה ענקיים. בעיניים דומעות הם התחבקו למשך דקות ארוכות. אחר כך הוא נפרד מהם והתרחק בדילוגים, מנופף בזרועותיו בתנועות ניצחון. על פניו היה חיוך ענקי של אושר.
זאת הפעם הראשונה מזה שש שנים, מאז שתום חלה במחלת פרקינסון, שהרעד הלא רצוני בגופו פסק והוא יכל להניע את ידיו ורגליו כרצונו. לאחר שתרופות שונות כבר לא עזרו, תום החליט לעשות את הניתוח החדשני לטיפול בחולי פרקינסון. בניתוח המבוצע כאשר הפציינט ער לגמרי, משתילים אלקטרודות לתאים המנוונים במוחו. הגלים החשמליים התזזתיים בתאים המנוונים הם הגורם למחלה. את האלקטרודות מחברים לקוצב חשמלי שמחדירים באזור בית החזה. בעזרת הקוצב אפשר לווסת את התדירות ואת העצמה של הגלים החשמליים וכך להחזיר את התאים המנוונים למצב פעולה נורמלי.

תום הוא דמות דמיונית שסיפורה הורכב מחלקי סיפורים של מספר אנשים שעברו ניתוח כזה והתראיינו מול המצלמות. יש היום כבר 35,000 אנשים ברחבי העולם שעברו טיפול כזה, מספר פרופסור חגי ברגמן בסרטון של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, שמוביל את המחקר בתחום בארץ.
אי אפשר לומר שהניתוח חיסל את המחלה. אם אספקת החשמל תיפסק, הרעד הבלתי נשלט יחזור מיד, כפי שהדגים ג'ון סטיוארט, חולה פרקינסון שעבר טיפול דומה. בעזרת שלט-רחוק שהחזיק בידו, בדומה לשלט של מזגן, הוא הפסיק את פעולת הקוצב. תוך פחות מחצי דקה, ידיו שקודם היו יציבות החלו לרעוד בעצמה רבה וכל גופו התעוות בתנועות בלתי רצוניות. הוא מנסה לכתוב משהו על דף נייר ומה שיוצא זה שרבוט בלתי קריא לחלוטין. "אתם חושבים שאני מתחזה?", הוא שואל בסרטון, "אני לא. זה אמיתי לגמרי". לאחר דקה הוא לוחץ שוב על השלט שמפעיל את הקוצב ותוך מספר שניות הוא חוזר למנוחה ולתנועות רצוניות. היום כבר יש חולים שמתפקדים באופן נורמלי גם שש שנים לאחר הניתוח.
מסתבר שאפשר בעזרת התערבות דומה בגלים החשמליים של המוח לטפל גם במחלות אחרות כמו אלצהיימר, דיכאון, חרדה, כאבים כרוניים ופגמים בדיבור. אפשר גם לגרות את אזור השמיעה במוח כך שאנשים כבדי שמיעה יחזרו לשמוע, ואפשר לגרות את אזור הראייה במוח כך שאנשים שהתעוורו יחזרו לראות באופן חלקי. אפשר גם להשתיל אלקטרודות במוח של אנשים קטועי איברים או משותקים ובעזרת פקודה שבאה מהמחשבה שלהם הם יכולים להפעיל זרוע רובוטית. כן, פקודה שבאה מהמחשבה, כי המחשבה שלנו מתבטאת בגלים חשמליים במוח.
הטכנולוגיות החדשות האלה המכונות "ממשקי מוח מחשב" הלהיבו את דמיונם של מדענים, ארגונים ממשלתיים ועסקיים ואנשים בציבור הרחב. אם הן עוזרות לאנשים חולים למה לא להשתמש בהן לשפר איברים ותפקוד של אנשים בריאים כך שיפעלו טוב יותר, מהר יותר וחזק יותר. למה לא להגביר את טווח השמיעה והראייה, להחליף ידיים, רגליים או לב או להגביר יכולות מנטליות?
המגמה הזאת של שיפור היכולות האנושיות מכונה Human Enhancement Technologies. היא כוללת פיתוחים שכבר קיימים כמו שילוב בין אדם למכונה ליצירת סייבורגים שיכולים לשאת משאות כבדים שעות ארוכות מבלי להתעייף, תעשייה פרמקולוגית להפחתת הצורך בשעות שינה בעזרת מודפיניל, שיפור ריכוז וקשב בעזרת ריטלין. יש גם טכנולוגיות שנמצאות בשלבים שונים של פיתוח כמו השבחה גנטית לילדים שיוולדו בעתיד, האטה או ביטול תהליך ההזדקנות והארכת החיים.
ייתכן שבעתיד הלא רחוק אפשר יהיה ליצור עולם בו כולם יוכלו לבחור איזה איברים, ואיזה יכולות גופניות, מנטליות ונפשיות הם רוצים שיהיו להם, להיות צעירים, בריאים ומאושרים לזמן בלתי מוגבל. פרופסור ניק בוסטרום מאוניברסיטת אוקספורד חושב שלא רק שהאפשרות הזו קיימת אלא שאנחנו גם חייבים ליישם אותה. יחד עם הפילוסוף דיוויד פירס, שכתב מניפסט אינטרנטי בשם "צו הנהנתנות" הם מקדמים פרויקט בשם "הנדסת גן עדן". הם צופים עולם שבו הסבל חוסל לחלוטין בעזרת הנדסה גנטית וננו טכנולוגיה. כולם חיים במחזור נצחי של רגעים קסומים, צלילים מרטיטי נפש, ומצבי תודעה אקזוטיים.
לא כולם מתלהבים מההתפתחויות האלה של הטכנולוגיות החדשות. האם אפשר יהיה בעתיד לכפות על כולם להשתמש בהן? האם כולנו נהפוך להיות שכפולים אחידים של יפים, חזקים ומאושרים? האם נדע להעריך את החיים אם נוכל להאריך אותם לנצח? ומה יקרה לתחושת העצמי שלנו כאשר נוכל פשוט בלחיצת כפתור לשפוך לתוך המוח שלנו ידע במתמטיקה או היסטוריה? התשובות לשאלות אלה ורבות אחרות יקבעו לדעתם של פילוסופים ואנשי אקדמיה את עתידנו, את עתיד הדורות הבאים ואת עתידה של האנושות כולה.