פרופ' דן פאר מתאר את חזון הרפואה המותאמת אישית – תרופות שיותאמו לכל אדם על פי בדיקה גנטית שתבוצע לו, ומזהיר גם מהאופן שבו היא תשנה את הרופאים ומהסכנות שבה
בן קמינסקי | 28 באפריל 2016 | מדע וטכנולוגיה | 8 דק׳
״נגמר הסיפור של תרופה אחת לכולם״
פרופ׳ דן פאר, שגויס ב-2008 מאוניברסיטת הארווארד כדי להקים את המעבדה לננו-רפואה באוניברסיטת תל אביב והיום עומד בראשה, נלהב מהעתיד שהביוטכנולוגיה תביא אלינו בקרוב. אבל באותו הזמן, הוא גם מודאג ממנו. ״תחשוב שאתה הולך לחדר המיון עם כאבים בחזה. אגב, ל-50 אחוז מהאנשים שמגיעים לחדר המיון עם כאבים בחזה, אין שום דבר בלב. אתה עושה בדיקת אק״ג ובדיקת אנזימים. בקרוב הבדיקה השלישית תהיה מיפוי של הגנום שלך", אומר פאר.
״ואז אתה חוזר עם התוצאות לרופא במיון, ואם לרופא יהיה זמן אליך בדקה וחצי שהוא נושם, הוא יגיד לך: ׳שמע, הלב שלך אחלה, הכול בסדר. אבל ראינו בדי-אן-אי שלך שיש סיכוי של 40 אחוז שבעוד 20 שנה יהיה לך אלצהיימר׳. באותו רגע יש סיכוי שתרגיש רע מאוד, ויכול להיות שבאמת תהיה לך איזושהי פעילות לבבית מוגברת שיכולה להיגמר בהתקף לב. וכעת גם נשאלת השאלה למי שייכות תוצאות מיפוי הגנום שלך. זה יתויק איפשהו. ומה אם חס וחלילה זה יגיע לחברת הביטוח?״
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
פרופ' דן פאר במעבדה לננו-רפואה באוניברסיטת ת"א | אלכס גורביץ'
