הספר ששינה את הפסיכיאטריה – ואת הזהות של אלפי אנשים: מאז שה-DSM הרחיב את גבולות האוטיזם, גם אנשים מצליחים ובעלי קריירה מזהירה מגלים לפתע שהם "על הספקטרום". השאלה היא: האם זו מהפכה של הכלה – או מגפה של אבחונים?

מאיה מזרחי | 10 בנובמבר 2025 | פסיכולוגיה | 11 דק׳

"אדם יכול להיות מנכ"ל מצליח, לקבל החלטות של מיליוני דולרים, ובגיל 44 לקבל אבחון שהוא אוטיסט"

"אדם יכול להיות מנכ"ל מצליח, לקבל החלטות של מיליוני דולרים, ובגיל 44 לקבל אבחון שהוא אוטיסט", אומרת לי ד"ר שושנה לוין פוקס, פסיכולוגית ילדים שעבדה עשרות שנים עם ילדים על הספקטרום. "ולמה? כי הוא נבוך במסיבות קוקטייל או מעדיף להישאר בבית? ה-DSM-5 פתח את הדלת לאבחנות כאלה".

המשפט הזה, שנשמע כמעט אגבי, מסמן את אחת המהפכות הפסיכיאטריות הגדולות של העשורים האחרונים – וגם את הבלבול שנולד ממנה. לפתע, המושג "אוטיזם" כבר אינו מתייחס בהכרח לניתוק רגשי עמוק או לילד שאינו מדבר, אלא לספקטרום רחב כל כך, עד שגם מנכ"ל מצליח או סופרת ילדים בין-לאומית עשויים להיכנס אליו באותה נשימה.

הולי סמייל, יוצרת סדרת רבי-המכר "סופר גיקית", גילתה זאת על בשרה. בגיל 39 – אחרי תואר שני על יצירותיו של שייקספיר, ניסיון קצר בעולם הדוגמנות ומכירה של כ-3.5 מיליון עותקים מספרה – היא פרצה בבכי אצל הפסיכולוגית שלה ואמרה: "אני שבורה. משהו בי לא בסדר". זמן קצר לאחר מכן היא קיבלה את האבחנה: את אוטיסטית.