מחקרים מראים כי למוסיקה הפופולרית העכשווית יש אפקט שלילי על הבריאות ועל היצירתיות שלנו ושל ילדינו. מה ניתן לעשות, ובאילו מקרים מוסיקה יכולה לשמש דווקא בתפקיד מרפא?

מאיה מזרחי | 12 בינואר 2021 | פסיכולוגיה | 11 דק׳

מהארכיון: מה גורמת לגופנו האזנה למוסיקת פופ, רוק וראפ?

מיכאל בן ה-13 יצא מבית הספר לאחר יום לימודים ארוך וכהרגלו שם אוזניות ושמע דרך היו-טיוב את המוסיקה שהוא וחבריו אוהבים לשמוע. הפלייליסט הגיע לשיר של דודו פארוק שהפך לפופלרי בקרב ילדי ישראל: “יושב על הטיל / וטס לה בתחת / נדלק לי הפתיל”.

על אף שהקצב המעצים והסוחף מעניין אותו יותר מהמילים, הן בכל זאת מגיעות אליו ונשתלות אי שם במוחו. זה חודר אפילו כשהזמר רק “מראפרפ” את המילים האלימות, כאילו שאין בהן שום דבר: “מברך על הגוף שלה והיא עונה אמן / ערק ערק ערק / כמה בא לי ערק”, השיר ממשיך לנגן.

מחקר מדצמבר 2018 ניתח את מילותיהם של יותר מ-6,000 השירים הפופולריים ביותר מתחילת שנות ה-50 ועד לשנת 2016 שהגיעו למצעד הפזמונים "הבילבורד הוט 100" בכל שנה. החוקרים, מהאוניברסיטה הטכנולוגית לורנס שבמישיגן ארה”ב, גילו שהופעתם של ביטויי כעס ועצב במילות השירים גברה בהדרגה ובאופן עקבי לאורך השנים. שירים מאמצע שנות ה-50 היו הכי פחות כעסניים, וככל שחלפו השנים גדל בהדרגה הכעס שהתבטא במילים עד שהגיע לשיא ב-2015 .