הסיפור האמיתי מאחורי הישרדותם של 33 הכורים שנלכדו מתחת לפני האדמה בצ'ילה
דינה גורדון | 9 ביוני 2020 | חברה והיסטוריה | 5 דק׳
להתפלל למנהיג: הסיפור האמיתי מאחורי הישרדותם של הכורים שנלכדו בצ'ילה
לפני כעשר שנים, באוגוסט 2010, התמוטט מכרה לכריית נחושת וזהב במדבר אטקמה בצ'ילה. 33 כורים נלכדו בתוכו בעומק של כ-700 מטר מתחת לפני האדמה. במשך יותר משבועיים צוותי חילוץ בין-לאומיים, כולל מומחים מנאס"א, לא הצליחו למצוא היכן הם לכודים ובהמשך גם לא האמינו שהם בחיים. רק לאחר 17 יום הצליחו לאתר אותם. הסיפור הדרמטי של חילוצם לאחר 52 יום נוספים, ריתק את כל העולם. אבל מה קרה באותם 17 ימים קודרים? מי עזר להם לשמור על שפיות ועל תקווה, קלושה ככל שתהיה, ברעב, בחשכה, ובחום הכבד?
על אותם ימים עלומים הסכימו ביניהם הכורים לספר רק לאיש תקשורת אחד שהם יבחרו. האדם שנבחר היה הקטור טובאר (Tobar), סופר ועיתונאי זוכה פרס פוליצר. במשך ארבע שנים ראיין טובאר כל אחד מהכורים ואת בני משפחותיהם, קרא יומנים ומכתבים פרטיים, ראיין בעלי תפקידים ברשויות ואנשים מצוותי החילוץ. את התחקיר שלו הוא פרסם בספרו Deep Down Dark (2014).
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
תחילת מבצע החילוץ, בתום 69 ימים במעמקי האדמה, 12 באוקטובר 2010 | תמונה: RODRIGO ARANGUA/AFP via Getty Images
