כניסה
הרשמה לניוזלטר

איך תיאוריה מפתיעה משפיעה על התעסוקה ועל הרשתות החברתיות שלנו

דינה גורדון | 1 בינואר 2015 | פסיכולוגיה | 3 דק׳

מספר הקסם שקובע את כמות האנשים האופטימלית בחברה

פרופסור רובין דאנבר, אנתרופולוג באוניברסיטת אוקספורד לא שיער שהתאוריה שלו תגרום ליזמים בעמק הסיליקון לנסות מודלים חדשים של רשתות חברתיות. הכול התחיל כאשר הוא פרסם בשנות התשעים מאמר ב- Journal of Human Evolution, בו הוא טען שגודל המוח שלנו כבני אדם קובע שאנחנו יכולים לקיים יחסים חברתיים קרובים עם מקסימום 150 אנשים. מעבר לכך נתקשה להכיר אנשים במידה מספקת והם יתחילו להפוך לזרים. לטענתו זהו נתון ביולוגי, בדיוק כמו שאנחנו לא יכולים לעוף, כי אין לנו כנפיים.

המספר הזה התאים בדיוק לנתונים שדאנבר וחוקרים אחרים אספו במשך שני עשורים על גודלן של קבוצות שונות של בני אדם: שבטים של ציידים-מלקטים באוסטרליה ובגיניאה החדשה, נטו להתארגן בקבוצות של 150 איש; בכפרים באנגליה במאה ה-18 חיו בממוצע 150 איש; ובחג המולד, עד לפני עשר שנים אנשים נהגו לשלוח 150 כרטיסי ברכה.

קרדיט: fotolia

קרדיט: fotolia

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
לבחור לשכוח: האם יש דרך להעלים זיכרונות במכוון?
לבחור לשכוח: האם יש דרך להעלים זיכרונות במכוון?

עידו פוקס

"הם באו לקחת אותי": מה רואים אנשים בימים האחרונים לחייהם?
"הם באו לקחת אותי": מה רואים אנשים בימים האחרונים לחייהם?

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הם סבלו מכאבים – אבל רק כשהפסיקו לחפש בגוף, גילו את הסיבה האמיתית

דינה גורדון

אילוסטרציה: מגזין אפוק
למה אנחנו מרכלים – ואיך זה הורס אותנו מבפנים

צוות אפוק

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
המחיר השקט של הקנאביס

רקפת תבור

תמונת אילוסטרציה: מגזין אפוק
הפסיכולוגיה של יצירת קשרים חדשים והשגת חברים כמבוגרים עסוקים

מאיה מזרחי

שתפו: