מהשערורייה בביתו של יוליוס קיסר ועד לשיחות המסדרון של ימינו: רכילות נראית לעתים כמו דאגה תמימה, אבל דווקא משום כך היא מסוכנת כל כך
צוות אפוק | 10 במאי 2026 | פסיכולוגיה | 8 דק׳
למה אנחנו מרכלים – ואיך זה הורס אותנו מבפנים
בדצמבר שנת 62 לפני הספירה, בביתו של יוליוס קיסר ברומא, נערך טקס דתי סגור לנשים בלבד – פולחן בונה דאה, "האלה הטובה". גברים לא הורשו להיכנס, אולם פובליוס קלודיוס פולכר, צעיר בן אצולה רומי, הצליח לחדור לבית כשהוא מחופש לאישה – ונתפס.
פלוטרכוס, הביוגרף והמסאי היווני-רומי שחי במאות הראשונה והשנייה לספירה, מספר כי לאחר שקלודיוס נתפס, "השמועה התפשטה בעיר". רומא, שכבר ידעה להפוך כל אירוע פוליטי לשיחת רחוב, קיבלה מיד חומר חדש: מי ידע? מי שיתפה פעולה? האם פומפיאה, אשתו של קיסר, הייתה מעורבת? האם הייתה כאן פרשת אהבים, או רק חדירה מבזה לטקס מקודש?
השיחה יצאה מן הבית אל הפורום – המרכז הציבורי והפוליטי של רומא – ומשם אל בתי האצולה, ואל הזיכרון ההיסטורי. אף על פי שלא הייתה הוכחה שפומפיאה אשמה, קיסר גירש אותה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
אילוסטרציה: מגזין אפוק
