הם היו הפילוסופים המעשיים ביותר שהכירה החברה המערבית, שעסקו בבעיות שכולנו מתמודדים איתן – פחדים, אכזבות, תשוקות ומוות – ואיך להתעלות על כולן. מסע אל החוכמה באמצעות כתבי הסטואים
11 באוקטובר 2022 | פילוסופיה | 21 דק׳
המסע אל החוכמה: איך להפוך ל"על-אנושי" באמצעות תבונה עתיקה
רקע
"אנו נוטים לחשוב שהאיוולת, הסבל והייאוש הם עניינים מודרניים המאפיינים את תקופתנו. אבל אם קוראים את מה שכתבו הסטואים, מבינים שאין בהם שום דבר חדש. זו למעשה הייתה הטענה שלהם: הבעיות של האנושות אינן משתנות, אלא עוטות מסכה חדשה. גם הפתרונות אינם משתנים", כותב פרופ' וורד פרנסוורת' מאוניברסיטת טקסס, מחבר הספר "המתרגל הסטואי – מדריך פילוסופי למשתמש". "העצה הטובה ביותר שמישהו מציע בימינו, אם הוא זרק אותה כלאחר יד או כתב עליה רב מכר, מסתכמת לעתים קרובות בניסוח מחדש של משהו שהסטואים אמרו לפני זמן רב".
הסטואים חקרו את הפחד, העצב, התשוקה, הקנאה, וכמעט כל מצב מנטלי אחר שהעסיק את המין האנושי מאז ומעולם. בניגוד לבודהיסטים שהפרידו עצמם מהחברה כדי לטפח במנזרים, הסטואים נקטו בגישה שונה – הם עסקו בשיפור עצמי תוך התערבות בחברה. הם היו חלק ממנה. ובניגוד לפילוסופים התיאורטיים של מאות השנים האחרונות במערב, הסטואים היו פילוסופים מעשיים, אפשר לומר פסיכולוגים, שניסו "לשחרר" את האנשים מאשליות החיים. עם זאת, הסטואיזם כלל במקור הרבה יותר מאשר פסיכולוגיה בלבד. הסטואים הקדמונים דיברו על לוגיקה ועל פיזיקה – שכללה תיאוריות קוסמולוגיות ותיאולוגיות. הם ראו בטבע ישות אינטליגנטית, ובאירועים המתרחשים התבטאות של ההשגחה.
הסטואיזם קיבל את שמו לאחר שזנון מקיטיון הושפע במאה השלישית לפנה"ס מהפילוסופיה של אפלטון וממשנתו של סוקרטס, ופיתח תורה עצמאית. את תורתו העביר ב"מרפסת ציבורית" – שהייתה שדרת עמודים מקורה ("סטואה") באתונה. ולכן כונה הסטואיזם "הפילוסופיה של המרפסת", בניגוד ל"פילוסופיה של הגן" (אפיקורוס), "הפילוסופיה של האקדמיה" (אפלטון) או "הפילוסופיה של הליקיאון" (חורשה לידה לימד אריסטו).
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו