מה ידעו היוונים שאנחנו שכחנו על אהבה וכיצד זה יכול לסייע לנו במערכות היחסים שלנו?

מאיה מזרחי | 9 ביוני 2022 | פילוסופיה | 4 דק׳

כיצד לאהוב, אחרת

כמעט בכל סדרה שנבחר לצפות בה, אם זאת סדרת אקשן או קומדיה, יופיע סיפור רומנטי שנבנה לאט לאט בקרב הגיבורים הראשיים. האהבה הרומנטית, כך אנחנו לומדים בעשרות השנים האחרונות בספרות ובתרבות הפופולרית, יכולה להפוך אותנו למאושרים באמת. הפרטנר הרומנטי הוא הנשמה התאומה שלנו, שותף מיני, החבר הטוב ביותר והאדם שאיתו נגדל את ילדינו.

הפילוסוף האוסטרלי רומן קרזנריק טוען שסוג זה של אהבה הוא מיתוס מודרני שאינו קשור למציאות. הוא מסביר שלא לחינם הגדירו היוונים בעת העתיקה שישה סוגי אהבה שונים, ויש כאלה שיטענו שאף יותר. את המורכבות של האהבות השונות שכחנו היום, טוען קרזניק, וזה הביא אותנו למצב טרגי, שכן נפרדנו מהמהות שבונה מערכות יחסים טובות והרמוניות.

את הסוג הראשון של האהבה אנחנו מכירים היטב – ארוס או בשמו הרומי – קופידון, העוסק בתשוקה מינית. היום אנחנו חושבים על תאווה מינית ותשוקה כעל רגשות חיוביים מאוד, שיש לשאוף אליהם ולטפח אותם, אך לא כך הבינו זאת בתרבויות העבר. היוונים חשבו שארוס הוא רגש לא רציונלי שיכול להשתלט על חיינו ולהרוס אותם, כיוון שהוא קשור באיבוד שליטה. מעניין שהיום ההתייחסות לארוס הפוכה – לעתים קרובות אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להתאהב "עד מעל הראש", או "עד שיגעון".