סרן (במיל') ישראל בן שטרית, סמ"פ בחטיבת אלכסנדרוני, מספר על ההיתקלות הקשה בח'אן יונס והפציעה שבאה בעקבותיה, השיקום והתובנות מהמלחמה
"אני רואה RPG מול הפנים שלי, ואני אומר לעצמי: זו השניה האחרונה של החיים שלי"
"ב-7 באוקטובר 2023 הייתה אזעקה בירוחם, שזה אירוע די נדיר. קפצתי מהמיטה וצעקתי 'לא טוב'. אני זוכר שצעקתי צעקה גדולה. אשתי לא כל כך הבינה מה קרה לי. הייתה לי תחושה לא טובה בכלל. התקשרתי לחבר שלי, והוא סיפר לי שיש חדירת מחבלים בדרום והרבה הרוגים. למרות שאנחנו משפחה דתית, הדלקתי את הטלפון, פתחתי את הטלוויזיה, וראיתי את הטנדר הלבן עם המחבלים בשדרות. מיד הבנתי שאנו במלחמה". כך מספר סרן במיל' ישראל בן שטרית שמשרת במילואים כסגן מפקד פלוגה (סמ"פ) בגדוד 8101 של חטיבת אלכסנדרוני.
בן שטרית, בן 39 ואב לחמישה מירוחם, מספר כי עשה "שלושה דברים מאוד מהר: דבר ראשון, פתחתי קבוצת וואטסאפ, קראתי לפתיחת כיתת כוננות בירוחם וקראתי לכל מי שיש לו נשק להיכנס לקבוצה. אחרי זה לקחתי את הרכב ונסעתי לכל בתי הכנסת בירוחם, והמלצתי להם ללכת הביתה כי יש חדירת מחבלים בדרום. בהתחלה לא כל כך הבינו מה אני רוצה, אבל בבית הכנסת השלישי אנשים התחילו להבין מה קורה והקשיבו לי.
"הדבר השלישי שעשיתי הוא שאני וחבר חסמנו את הכניסה והיציאה של ירוחם ועשינו ממש בידוק. ואז התקשרתי לראשת המועצה, לקב"ט, ואמרתי להם: בואו תיקחו אחריות, אני כבר מבין שאנו במלחמה וחייב לעוף לצבא. הם באו, ראיתי שהם מבינים מה קורה, עליתי על מדים כמה שיותר מהר, לקחתי את חבר שלי וטסנו צפונה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו