ד"ר עדו רוזנצויג ועו"ד יעל ויאס-גבירצמן, מומחים למשפט הבינלאומי, מדברים על המשמעות המשפטית של הצווים נגד נתניהו וגלנט
"לא רק ברמה התדמיתית זה עלול לפגוע בישראל, אלא גם ברמת יחסי הסחר עם מדינות אחרות"
התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הודיע היום על כוונתו להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, במקביל להוצאת צווים נגד בכירי חמאס, יחיא סינוואר, מוחמד דף ואיסמאעיל הנייה.
"ברגע שיוצאו צווי המעצר, המשמעות בפועל היא ש-124 המדינות החברות באמנת רומא של בית המשפט הבינלאומי יידרשו ליישם את צו המעצר ככל שראש הממשלה או שר הביטחון ייכנסו לשטחן", מסביר ד"ר עדו רוזנצויג, מומחה למשפט בינלאומי ומנהל מחקר במרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה. "בנוגע למדינות אחרות שאינן חברות באמנת רומא, לא אמורה להיות מגבלת תנועה של שר הביטחון או ראש הממשלה באותן מדינות, ביניהן ארה''ב שאינה חברה באמנה".
רוזנצויג אומר שסנגורים מטעם ראש הממשלה ושר הביטחון יכולים להגיש לבית המשפט התנגדות להוצאת צווי המעצר, בין היתר "על בסיס העיקרון הקובע שלמדינה יש עדיפות בבדיקה וחקר של פשעים בינלאומיים על בית המשפט הבין-לאומי. כלומר, בית המשפט יפעל רק כאשר מדינה אינה מסוגלת או אינה מעוניינת לבחון את הפשעים הרלוונטיים. אבל בשביל זה ישראל תצטרך להראות שמתקיימת בדיקה משפטית מהותית בגין הפשעים הספציפיים שמופיעים בצווי המעצר".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
בניין בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג | צילום: shutterstock, oliverdelahaye
