תא"ל במיל' אסף אוריון, לשעבר ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטכ"ל והיום חוקר בכיר ב-INSS, בשיחה עם מגזין אפוק על נוכחותו של כוח יוניפי"ל בדרום לבנון
"כוח יוניפי"ל תורם לחיזבאללה מבחינה כלכלית ומשמש לו כמגן אנושי"
"דרום לבנון היא 'ארץ שלושת הצבאות': חיזבאללה, החזק שבהם, צבא לבנון ויוניפי''ל, שהוא כוח בינלאומי בו משרתים כ-10,000 חיילים", אומר תא''ל במיל' אסף אוריון, לשעבר ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטכ''ל והיום חוקר בכיר ב-INSS שהוביל, בין היתר, את משלחת צה"ל במפגשים עם יוניפי"ל וצבא לבנון בנאקורה. "במקרה של הסלמה בצפון, חיילי יוניפי''ל עשויים למצוא את עצמם בלב זירת לחימה מדממת שהינה אחד מאזורי השיגור הצפופים בעולם, שתגבה מהם אבדות ניכרות שלא לצורך".
אוריון מסביר שכוח יוניפי''ל הוקם ב-1978 לאחר מבצע ליטני בלבנון. "האו''ם החליט להציב בגבול כוח בינלאומי של 2,000 איש לייצוב בטחון האזור. בעקבות מלחמת לבנון השנייה ב-2006 הכוח גדל ל-15,000 חיילים (החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם), וזאת מתוך מחשבה שכוח משמעותי שכזה יוכל לסייע לצבא לבנון ליצור אזור חיץ בין ישראל לחיזבאללה. אך כפי שאפשר להבין היום – המשימה כשלה.
"החודשים הראשונים אחרי מלחמת לבנון השנייה היו דווקא די מוצלחים מבחינת יוניפי''ל, שכן הייתה לכוח מידה מסוימת של עצמאות בשטח. הוא סייר בכפרי דרום לבנון וזיהה אתרים צבאיים של חיזבאללה. אך באופן די סימבולי, ביולי 2007, שנה לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה, נערכה מתקפה על סיור יוניפי''ל באמצעות רכב תופת, שבעקבותיה נהרגו 6 חיילים של הגדוד הספרדי. המתקפה הזו הייתה תחילתה של מערכה שלמה שחיזבאללה ניהל מאז ומטרתה הייתה להרתיע את יוניפי''ל מלפעול בצורה אפקטיבית, כדי לצמצם את פעילותו ולעקר את דיווחיו".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו