איילת לאש, מורה מהיישוב רחלים, מספרת על יוזמת ההתחמשות של נשות יו"ש בעקבות הטבח בדרום: "היישובים שלנו כרגע מרוקנים מגברים. כולם מגויסים. לכן אנחנו חייבות להיות אלה שמגינות על עצמנו"
"ביישוב שלי כבר עברנו את ה-50% נשים שהגישו בקשות לרישיון נשק"
"לצערנו, התעוררנו למציאות שבה למשך שעות שלמות לא היה אף אחד שבא לעזור לתושבים בעוטף, לא הצבא ולא המשטרה", אומרת איילת לאש, מורה לחינוך מיוחד ופעילה ברשתות החברתיות, המתגוררת ברחלים. "וכאנשים שחיים פה בתוך מובלעת שסביבנו כולם אויבים, ומתוך הבנה והכרת המציאות שאין שום הבדל בין האויב פה לאויב בעזה, הבנו מהר מאוד שאנחנו חייבים, וחייבות, להיות אלה שמגנים על עצמנו.
"חשוב לציין שהיישובים שלנו כרגע מרוקנים מגברים. כולם מגויסים. ברוב היישובים סביב היישוב שלי [ביו"ש], אנחנו בעיקר נשים וילדים. חיילי הגמ"ר גם פה, כמובן, אבל כמעט אין בית שנשארו בו גברים כרגע. הבנו שאנחנו העורף שחייב להיות חזק ויציב, ולכן הנשים התחילו להוציא רישיון לנשיאת נשק ורישיונות לאקדחים. ביישוב שלי כבר עברנו את ה-50% נשים שהגישו בקשות לרישיון נשק. אני לא עוקבת אחרי כל היישובים. אני עובדת פה בסביבה ושומעת... הכמויות הן מטורפות. אבל עם כל המאמץ שהמדינה עושה כדי לקדם את זה, זה עדיין מזדחל, כי יש עשרות אלפי בקשות מאז התחילה המלחמה".
מי עוזר לכן עם הבקשות? יש גוף בממשלה שמסייע?
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
איילת לאש | קרדיט: באדיבות המצולמת
"ביישוב שלי כבר עברנו את ה-50% נשים שהגישו בקשות לרישיון נשק"
איילת לאש, מורה מהיישוב רחלים, מספרת על יוזמת ההתחמשות של נשות יו"ש בעקבות הטבח בדרום: "היישובים שלנו כרגע מרוקנים מגברים. כולם מגויסים. לכן אנחנו חייבות להיות אלה שמגינות על עצמנו"
איילת לאש | קרדיט: באדיבות המצולמת
"לצערנו, התעוררנו למציאות שבה למשך שעות שלמות לא היה אף אחד שבא לעזור לתושבים בעוטף, לא הצבא ולא המשטרה", אומרת איילת לאש, מורה לחינוך מיוחד ופעילה ברשתות החברתיות, המתגוררת ברחלים. "וכאנשים שחיים פה בתוך מובלעת שסביבנו כולם אויבים, ומתוך הבנה והכרת המציאות שאין שום הבדל בין האויב פה לאויב בעזה, הבנו מהר מאוד שאנחנו חייבים, וחייבות, להיות אלה שמגנים על עצמנו.
"חשוב לציין שהיישובים שלנו כרגע מרוקנים מגברים. כולם מגויסים. ברוב היישובים סביב היישוב שלי [ביו"ש], אנחנו בעיקר נשים וילדים. חיילי הגמ"ר גם פה, כמובן, אבל כמעט אין בית שנשארו בו גברים כרגע. הבנו שאנחנו העורף שחייב להיות חזק ויציב, ולכן הנשים התחילו להוציא רישיון לנשיאת נשק ורישיונות לאקדחים. ביישוב שלי כבר עברנו את ה-50% נשים שהגישו בקשות לרישיון נשק. אני לא עוקבת אחרי כל היישובים. אני עובדת פה בסביבה ושומעת... הכמויות הן מטורפות. אבל עם כל המאמץ שהמדינה עושה כדי לקדם את זה, זה עדיין מזדחל, כי יש עשרות אלפי בקשות מאז התחילה המלחמה".
מי עוזר לכן עם הבקשות? יש גוף בממשלה שמסייע?
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
