האם מותר למנוע אספקת חשמל? האם מותר להטיל מצור? האם חייבים לאפשר כניסת סיוע הומניטרי? והאם אפשר להרעיב? חוקרות מהמכון למחקרי ביטחון לאומי פרסמו מאמר המנסה לעשות סדר בסוגיות הבוערות
מה יכולה ישראל לעשות בעזה לפי דיני המלחמה הבינלאומיים, ומה אינה יכולה?
"אין לישראל חובה להמשיך לספק באופן אקטיבי את צרכי רצועת עזה, כולל חשמל ומים", טוענות אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך ותמי קנר, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). במאמר שפורסם באתר המכון ב-25 באוקטובר הן מסבירות על חובותיה של ישראל כלפי האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה, ומספקות תשובות לטענות בדבר פגיעה בצרכים ההומניטריים של התושבים.
על פי המאמר, דיני הכיבוש לא חלים במקרה זה, מכיוון ש"מאז ההתנתקות הישראלית מעזה בשנת 2005, לישראל אין עוד שליטה אפקטיבית בשטח הרצועה". לפיכך חלות על ישראל אך ורק החובות ההומניטריות הבסיסיות הקבועות בחוקי העימות המזוין הבינלאומיים.
אחת הסוגיות שנדונה במאמר היא הרעבה. שרביט-ברוך וקנר מסבירות כי דיני העימות המזוין אוסרים על מניעת מים ומזון מאזרחי האויב, אולם אין איסור להרעיב את לוחמי האויב. מכאן שישראל יכולה על פי החוק הבינלאומי למנוע אספקת מזון ומים מחמאס, אך עליה להבטיח שלא נגרם מצב שבמסגרתו תגיע האוכלוסייה האזרחית ברצועה לכדי רעב.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
עזה לאחר הפצצה ישראלית ב-21 באוקטובר 2023 | צילום: ARIS MESSINIS/AFP via Getty Images
