פרופ' אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), סוקר בריאיון למגזין אפוק את האתגרים הצפויים לצה"ל כאשר יבחר להיכנס קרקעית לרצועת עזה, בהם מלכוד של בניינים, רחובות וצירים

אורן שלום | 22 באוקטובר 2023 | חדשות | 2 דק׳

"אפשר להכניס כל מיני חומרים שיבריחו מהמנהרות את האנשים. אפשר להביא את מי הים ולשטוף אותם"

"באופן כללי, צה"ל צריך להתמודד עם שני אתגרים", אומר פרופ' אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) בראיון למגזין אפוק. "האתגר הראשון הוא לחימה בשטח בנוי, שזה תמיד מורכב ומסובך יותר ועלול לגבות מחירים. זה מאפשר לחמאס הרבה נקודות הגנה. האתגר השני הוא התת-קרקעי, שזה סוג לחימה שונה המאפשר לחמאס לנוע בחופשיות מתחת לאדמה מבלי להתגלות, ולהפתיע את צה"ל. מכיוון שלא נכנסנו מיד, אז כמובן שהיה להם זמן להתכונן, להכין מארבים, לנצל את היתרונות של המגן. בתור התוקף אנחנו נחשפים לפגיעה, ואילו הם מוסתרים".

האם ההתקפות של חיל האוויר לא משבשות את תוכניות החמאס להכין מלכודות כאלה?

"אני מניח שפעילות חיל האוויר בהחלט מצמצמת את פוטנציאל ההפרעה של חמאס. זה לא רק חיל האוויר, גם לתותחנים יש תפקיד, יהיו פגזי תותחים לפני הכוחות שינקו להם את השטח. אבל אי אפשר לעשות הכול מהאוויר. חוץ מזה, למרות שצה"ל ביקש מהאוכלוסייה לעזוב, הוא לא הורס באופן שיטתי את כל השטח הבנוי. אנחנו לא רוצים להרוס ללא אבחנה, וזה גם שיקול של ניצול תחמושת. אנחנו צריכים להחליט מה חשוב יותר ומה חשוב פחות. גם אם הכול שם היה שטוח, החמאס עדיין היו במנהרות, וגם ההריסות כשלעצמן מהוות מעוז של הגנה.