כניסה
הרשמה לניוזלטר

שרון קיפרמן ממושב מסלול מספר על ההתגייסות הכללית של התושבים לסיוע לניצולים ולחיילים בדרום

דורית דינור | 18 באוקטובר 2023 | חדשות | 5 דק׳

"הרבה פעמים בימים האחרונים קוראים לי צדיק. ואני אומר לאנשים שאלה שטויות. מה זה צדיק? הנתינה היא של העם, אני בסך הכול השליח"

"כאשר התחילו להגיע שמועות על יריות ופצועים, רצתי לפתוח את בית העם", מספר שרון קיפרמן, בן 41 ממושב מסלול. "ואז הגיעו הניצולים הראשונים באוטובוס שהמועצה שלנו סיפקה. הכנסנו אותם לבית העם, ואז פשוט התחילו לזרום בלי הפסקה אנשים מהיישוב שרצו לעזור. כל היישוב רץ לפה והתגייס, למרות שאף אחד עדיין לא הבין מה קורה.

"ברגע שהתחיל להתברר המצב, אנשים סיכנו את החיים שלהם, נסעו עם הרכבים שלהם לכיוון האש, אספו את כל מי שהם ראו והביאו אותם לפה. זאת הייתה תמונה סוריאליסטית, אני רואה  טנדר מגיע עם 12-13 איש דחוסים בארגז שלו. אסף דווידיאן, שהבת שלו נרצחה בהתקפה על בסיס אורים, לא היה מודע לזה באותו רגע. הוא פשוט נסע הלוך וחזור, בלי הפסקה, להביא עוד ועוד ניצולים. אנשים הביאו מים, אוכל, עוגות, קצת עזרה ראשונה. ראש צח''י (צוות חירום יישובי) תומר נווה, השתלט על האירוע וניהל אותו. לצוות צח''י שלנו יש עובדות סוציאליות שבאו לדבר עם הניצולים ולתמוך בהם.

"כשפינו את כולם לבאר שבע, התחילו להגיע חיילים שהיו צריכים מקום לישון. אנשים פה הרימו טלפונים לכל מי שהם מכירים, אפילו שזה שבת, והתחילו לדאוג לאספקה, למים, לאוכל. ביום ראשון כבר התחילו להגיע לפה כמויות של אוכל חם לחיילים, מאולמות אירועים, מאיפה לא.

צילום: שרון קיפרמן

שתפו: