מדענים ברחבי העולם משתמשים בבינה מלאכותית בדרכים מגוונות כדי לנסות להבין ולפענח תקשורת בין בעלי חיים שונים, החל מעטלפים ועד ללווייתני זרע. השימוש בבינה מלאכותית עשוי להביא עימו גילויים חדשים אך גם שאלות אתיות נוקבות.

קארן באקר, פרופסור באוניברסיטת קולומביה הבריטית, סיפרה בראיון ל-Scientific American  על השימוש בבינה מלאכותית ועל השיטות השונות בהן משתמשים כיום מדענים על מנת לפענח את שפת החיות.

"היו ניסיונות רבים באמצע המאה ה-20 לנסות ללמד בעלי חיים את השפה האנושית. המאמצים האלה היו קצת שנויים במחלוקת. במבט לאחור, השקפה אחת שיש לנו עכשיו היא שהיינו אנתרופוצנטריים (השקפה הרואה את האדם כמרכז העולם, א"ש) מדי בגישה שלנו. הרצון אז היה להעריך אינטליגנציה לא אנושית על ידי כך שנלמד בעלי חיים לדבר כמונו – כשלמעשה היינו צריכים לחשוב על היכולות שלהם לעסוק בתקשורת מורכבת בתנאים שלהם, בדרך המגולמת שלהם, בתפיסת העולם שלהם."

שיטה אחת בה משתמשים היום לחקור קולות של בעלי חיים עליה סיפרה באקר, היא באמצעות ״ביו-אקוסטיקה״, המשתמשת במכשירי הקלטה דיגיטליים באזורים בהם יש בעלי חיים או בקרבת בתי גידול של בעלי חיים כדי להקליט קולות שהושמעו על ידי החיות. לאחר מכן מנסים להתאים את הצלילים שהוקלטו לפעולות מתאימות שהחיה מבצעת כדי לפרש את המשמעות מאחורי הצלילים. מכיוון שהנתונים שנאספים נוטים להיות עצומים, נעשה שימוש בבינה מלאכותית כדי למיין את המידע ולזהות דפוסי תקשורת.

מחקר נוסף עליו סיפרה באקר, נערך על ידי פרופסור יוסי נובל באוניברסיטת תל אביב. הוא הקליט 15,000 צלילים שהושמעו על ידי עטלפי פירות מצריים. לאחר מכן, הנתונים הוזנו לתוכנית זיהוי קולי שהתאימה צלילים ספציפיים לאינטראקציות חברתיות מסוימות של העטלפים הללו שהוקלטו בצילום ווידאו. זה אפשר לנובל ולצוות שלו לסווג צלילי עטלפים ולזהות דפוסי תקשורת.

דוגמא נוספת שנתנה באקר הציגה מחקר שערך החוקר טים לנדגרף שהשתמש באלגוריתמים של ״למידה עמוקה״ (Deep Learning) כדי לפרש את תנועות הגוף והקולות שנעשו על ידי דבורים במטרה לתמרן מושבת דבורים. הוא קידד את המידע שנאסף והעביר אותו ל״דבורה רובוטית״ שחדרה לכוורת והחלה לפלוט פקודות, שבסופו של דבר גרמו לציות של הדבורים. דוגמא כזאת מעלה שאלה על פוטנציאל הסיכון שטמון בשימוש בבינה המלאכותית. לדבורים יש חשיבות מכרעת להאבקה, להתפתחות היבול ולהיבטים אחרים של הטבע. שינוי התנהגותי אצל הדבורים בעקבות התערבות בינה מלאכותית עלול להשפיע על ייצור מזון ועל הסביבה, ולסכן בני אדם.

באקר בעצמה העלתה חששות אתיים לגבי מתן היכולת לבני אדם לדבר עם בעלי חיים בראיון ל-VOX באוקטובר האחרון. "אנחנו יכולים להשתמש ברובוטים התומכים בבינה מלאכותית כדי לדבר בשפות של בעלי חיים ובעצם לפרוץ את המחסום של תקשורת בין המינים", אמרה באקר. "עכשיו, זה מעלה שאלה אתית רצינית מאוד […] היכולת לדבר עם מינים אחרים נשמעת מסקרנת ומרתקת, אבל היא יכולה לשמש או ליצירת תחושה עמוקה יותר של קרבה, או לתחושת שליטה ויכולת מניפולטיבית לביות מינים פראיים שמעולם לא היינו מסוגלים לשלוט בהם בעבר."

בנאום ב-6 בפברואר הזהיר חבר הפרלמנט האוסטרלי, ג'וליאן היל, כי "ל-AGI (בינה מלאכותית כללית – בינה של מכונה אשר מסוגלת לבצע כל פעולה מחשבתית או אינטלקטואלית שאדם מסוגל לבצע) יש פוטנציאל לחולל מהפכה בעולמנו בדרכים שאנחנו עדיין לא יכולים לדמיין, אבל אם AGI תתעלה על האינטליגנציה האנושית, היא עלולה לגרום נזק משמעותי לאנושות אם המטרות והמניעים שלה אינם מתאימים למטרותינו". במהלך אירוע שנערך לאחרונה בדובאי, המיליארדר אילון מאסק הזהיר גם הוא מפני האיום שמציב בינה מלאכותית על בני אדם, וכינה אותו "אחד הסיכונים הגדולים ביותר לעתיד הציוויליזציה".