כניסה
הרשמה לניוזלטר

מדענים ברחבי העולם משתמשים בבינה מלאכותית בדרכים מגוונות כדי לנסות להבין ולפענח תקשורת בין בעלי חיים שונים, החל מעטלפים ועד ללווייתני זרע. השימוש בבינה מלאכותית עשוי להביא עימו גילויים חדשים אך גם שאלות אתיות נוקבות.

צוות מגזין אפוק | 22 בפברואר 2023 | קצרים | 3 דק׳

לתקשר עם חיות באמצעות בינה מלאכותית – פריצת דרך מדעית או סיכון לא אתי?

מדענים ברחבי העולם משתמשים בבינה מלאכותית בדרכים מגוונות כדי לנסות להבין ולפענח תקשורת בין בעלי חיים שונים, החל מעטלפים ועד ללווייתני זרע. השימוש בבינה מלאכותית עשוי להביא עימו גילויים חדשים אך גם שאלות אתיות נוקבות.

קארן באקר, פרופסור באוניברסיטת קולומביה הבריטית, סיפרה בראיון ל-Scientific American  על השימוש בבינה מלאכותית ועל השיטות השונות בהן משתמשים כיום מדענים על מנת לפענח את שפת החיות.

"היו ניסיונות רבים באמצע המאה ה-20 לנסות ללמד בעלי חיים את השפה האנושית. המאמצים האלה היו קצת שנויים במחלוקת. במבט לאחור, השקפה אחת שיש לנו עכשיו היא שהיינו אנתרופוצנטריים (השקפה הרואה את האדם כמרכז העולם, א"ש) מדי בגישה שלנו. הרצון אז היה להעריך אינטליגנציה לא אנושית על ידי כך שנלמד בעלי חיים לדבר כמונו – כשלמעשה היינו צריכים לחשוב על היכולות שלהם לעסוק בתקשורת מורכבת בתנאים שלהם, בדרך המגולמת שלהם, בתפיסת העולם שלהם."

שיטה אחת בה משתמשים היום לחקור קולות של בעלי חיים עליה סיפרה באקר, היא באמצעות ״ביו-אקוסטיקה״, המשתמשת במכשירי הקלטה דיגיטליים באזורים בהם יש בעלי חיים או בקרבת בתי גידול של בעלי חיים כדי להקליט קולות שהושמעו על ידי החיות. לאחר מכן מנסים להתאים את הצלילים שהוקלטו לפעולות מתאימות שהחיה מבצעת כדי לפרש את המשמעות מאחורי הצלילים. מכיוון שהנתונים שנאספים נוטים להיות עצומים, נעשה שימוש בבינה מלאכותית כדי למיין את המידע ולזהות דפוסי תקשורת.

מחקר נוסף עליו סיפרה באקר, נערך על ידי פרופסור יוסי נובל באוניברסיטת תל אביב. הוא הקליט 15,000 צלילים שהושמעו על ידי עטלפי פירות מצריים. לאחר מכן, הנתונים הוזנו לתוכנית זיהוי קולי שהתאימה צלילים ספציפיים לאינטראקציות חברתיות מסוימות של העטלפים הללו שהוקלטו בצילום ווידאו. זה אפשר לנובל ולצוות שלו לסווג צלילי עטלפים ולזהות דפוסי תקשורת.

דוגמא נוספת שנתנה באקר הציגה מחקר שערך החוקר טים לנדגרף שהשתמש באלגוריתמים של ״למידה עמוקה״ (Deep Learning) כדי לפרש את תנועות הגוף והקולות שנעשו על ידי דבורים במטרה לתמרן מושבת דבורים. הוא קידד את המידע שנאסף והעביר אותו ל״דבורה רובוטית״ שחדרה לכוורת והחלה לפלוט פקודות, שבסופו של דבר גרמו לציות של הדבורים. דוגמא כזאת מעלה שאלה על פוטנציאל הסיכון שטמון בשימוש בבינה המלאכותית. לדבורים יש חשיבות מכרעת להאבקה, להתפתחות היבול ולהיבטים אחרים של הטבע. שינוי התנהגותי אצל הדבורים בעקבות התערבות בינה מלאכותית עלול להשפיע על ייצור מזון ועל הסביבה, ולסכן בני אדם.

באקר בעצמה העלתה חששות אתיים לגבי מתן היכולת לבני אדם לדבר עם בעלי חיים בראיון ל-VOX באוקטובר האחרון. "אנחנו יכולים להשתמש ברובוטים התומכים בבינה מלאכותית כדי לדבר בשפות של בעלי חיים ובעצם לפרוץ את המחסום של תקשורת בין המינים", אמרה באקר. "עכשיו, זה מעלה שאלה אתית רצינית מאוד […] היכולת לדבר עם מינים אחרים נשמעת מסקרנת ומרתקת, אבל היא יכולה לשמש או ליצירת תחושה עמוקה יותר של קרבה, או לתחושת שליטה ויכולת מניפולטיבית לביות מינים פראיים שמעולם לא היינו מסוגלים לשלוט בהם בעבר."

בנאום ב-6 בפברואר הזהיר חבר הפרלמנט האוסטרלי, ג'וליאן היל, כי "ל-AGI (בינה מלאכותית כללית – בינה של מכונה אשר מסוגלת לבצע כל פעולה מחשבתית או אינטלקטואלית שאדם מסוגל לבצע) יש פוטנציאל לחולל מהפכה בעולמנו בדרכים שאנחנו עדיין לא יכולים לדמיין, אבל אם AGI תתעלה על האינטליגנציה האנושית, היא עלולה לגרום נזק משמעותי לאנושות אם המטרות והמניעים שלה אינם מתאימים למטרותינו". במהלך אירוע שנערך לאחרונה בדובאי, המיליארדר אילון מאסק הזהיר גם הוא מפני האיום שמציב בינה מלאכותית על בני אדם, וכינה אותו "אחד הסיכונים הגדולים ביותר לעתיד הציוויליזציה".

לתקשר עם חיות באמצעות בינה מלאכותית – פריצת דרך מדעית או סיכון לא אתי?

מדענים ברחבי העולם משתמשים בבינה מלאכותית בדרכים מגוונות כדי לנסות להבין ולפענח תקשורת בין בעלי חיים שונים, החל מעטלפים ועד ללווייתני זרע. השימוש בבינה מלאכותית עשוי להביא עימו גילויים חדשים אך גם שאלות אתיות נוקבות.

צוות מגזין אפוק | 22 בפברואר 2023 | קצרים | 2 דק׳

מדענים ברחבי העולם משתמשים בבינה מלאכותית בדרכים מגוונות כדי לנסות להבין ולפענח תקשורת בין בעלי חיים שונים, החל מעטלפים ועד ללווייתני זרע. השימוש בבינה מלאכותית עשוי להביא עימו גילויים חדשים אך גם שאלות אתיות נוקבות.

קארן באקר, פרופסור באוניברסיטת קולומביה הבריטית, סיפרה בראיון ל-Scientific American  על השימוש בבינה מלאכותית ועל השיטות השונות בהן משתמשים כיום מדענים על מנת לפענח את שפת החיות.

"היו ניסיונות רבים באמצע המאה ה-20 לנסות ללמד בעלי חיים את השפה האנושית. המאמצים האלה היו קצת שנויים במחלוקת. במבט לאחור, השקפה אחת שיש לנו עכשיו היא שהיינו אנתרופוצנטריים (השקפה הרואה את האדם כמרכז העולם, א"ש) מדי בגישה שלנו. הרצון אז היה להעריך אינטליגנציה לא אנושית על ידי כך שנלמד בעלי חיים לדבר כמונו – כשלמעשה היינו צריכים לחשוב על היכולות שלהם לעסוק בתקשורת מורכבת בתנאים שלהם, בדרך המגולמת שלהם, בתפיסת העולם שלהם."

שיטה אחת בה משתמשים היום לחקור קולות של בעלי חיים עליה סיפרה באקר, היא באמצעות ״ביו-אקוסטיקה״, המשתמשת במכשירי הקלטה דיגיטליים באזורים בהם יש בעלי חיים או בקרבת בתי גידול של בעלי חיים כדי להקליט קולות שהושמעו על ידי החיות. לאחר מכן מנסים להתאים את הצלילים שהוקלטו לפעולות מתאימות שהחיה מבצעת כדי לפרש את המשמעות מאחורי הצלילים. מכיוון שהנתונים שנאספים נוטים להיות עצומים, נעשה שימוש בבינה מלאכותית כדי למיין את המידע ולזהות דפוסי תקשורת.

מחקר נוסף עליו סיפרה באקר, נערך על ידי פרופסור יוסי נובל באוניברסיטת תל אביב. הוא הקליט 15,000 צלילים שהושמעו על ידי עטלפי פירות מצריים. לאחר מכן, הנתונים הוזנו לתוכנית זיהוי קולי שהתאימה צלילים ספציפיים לאינטראקציות חברתיות מסוימות של העטלפים הללו שהוקלטו בצילום ווידאו. זה אפשר לנובל ולצוות שלו לסווג צלילי עטלפים ולזהות דפוסי תקשורת.

דוגמא נוספת שנתנה באקר הציגה מחקר שערך החוקר טים לנדגרף שהשתמש באלגוריתמים של ״למידה עמוקה״ (Deep Learning) כדי לפרש את תנועות הגוף והקולות שנעשו על ידי דבורים במטרה לתמרן מושבת דבורים. הוא קידד את המידע שנאסף והעביר אותו ל״דבורה רובוטית״ שחדרה לכוורת והחלה לפלוט פקודות, שבסופו של דבר גרמו לציות של הדבורים. דוגמא כזאת מעלה שאלה על פוטנציאל הסיכון שטמון בשימוש בבינה המלאכותית. לדבורים יש חשיבות מכרעת להאבקה, להתפתחות היבול ולהיבטים אחרים של הטבע. שינוי התנהגותי אצל הדבורים בעקבות התערבות בינה מלאכותית עלול להשפיע על ייצור מזון ועל הסביבה, ולסכן בני אדם.

באקר בעצמה העלתה חששות אתיים לגבי מתן היכולת לבני אדם לדבר עם בעלי חיים בראיון ל-VOX באוקטובר האחרון. "אנחנו יכולים להשתמש ברובוטים התומכים בבינה מלאכותית כדי לדבר בשפות של בעלי חיים ובעצם לפרוץ את המחסום של תקשורת בין המינים", אמרה באקר. "עכשיו, זה מעלה שאלה אתית רצינית מאוד […] היכולת לדבר עם מינים אחרים נשמעת מסקרנת ומרתקת, אבל היא יכולה לשמש או ליצירת תחושה עמוקה יותר של קרבה, או לתחושת שליטה ויכולת מניפולטיבית לביות מינים פראיים שמעולם לא היינו מסוגלים לשלוט בהם בעבר."

בנאום ב-6 בפברואר הזהיר חבר הפרלמנט האוסטרלי, ג'וליאן היל, כי "ל-AGI (בינה מלאכותית כללית – בינה של מכונה אשר מסוגלת לבצע כל פעולה מחשבתית או אינטלקטואלית שאדם מסוגל לבצע) יש פוטנציאל לחולל מהפכה בעולמנו בדרכים שאנחנו עדיין לא יכולים לדמיין, אבל אם AGI תתעלה על האינטליגנציה האנושית, היא עלולה לגרום נזק משמעותי לאנושות אם המטרות והמניעים שלה אינם מתאימים למטרותינו". במהלך אירוע שנערך לאחרונה בדובאי, המיליארדר אילון מאסק הזהיר גם הוא מפני האיום שמציב בינה מלאכותית על בני אדם, וכינה אותו "אחד הסיכונים הגדולים ביותר לעתיד הציוויליזציה".

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מפגינים לבנונים ניסו להסתער על מטה הממשלה בביירות. מה ההשלכות?

אורן שלום

מאות מפגינים לבנונים ניסו ברביעי לפרוץ את הגדר המובילה למטה הממשלה במרכז העיר ביירות. בתגובה, כוחות...

המל"ט האמריקני שהופל לים: הפנטגון פרסם סרטון של רגע הפגיעה בו

צוות מגזין אפוק

בווידאו ששוחרר על ידי צבא ארה"ב נראה מטוס סוחוי (Su-27) מתקרב למל"ט ריגול אמריקני (MQ-9) שטס מעל הים השחור,...

הרגולטור האמריקני באזהרה לטיקטוק: אם האפליקציה לא תיפרד מחברת האם הסינית שלה – הוא עשוי לאסור על שימוש בה בארה"ב

צוות מגזין אפוק

הרגולטור האמריקני על השקעות זרות באמריקה (CFIUS) הוציא...

מדוע החליטה רוסיה להפיל מל"ט אמריקני מעל הים השחור?

צוות מגזין אפוק

צבא ארה"ב הודיע אתמול כי מטוס קרב רוסי התנגש במל"ט אמריקני במרחב הבין-לאומי מעל הים השחור וגרם לו להתרסק. "שני...

שי ג'ין-פינג וזלנסקי מתכננים לשוחח בווידאו, לראשונה מאז תחילת המלחמה. מה המטרה? פרשנות

צוות מגזין אפוק

נשיא סין, שי ג'ין-פינג, ומנהיג אוקראינה וולודימיר זלנסקי מתכננים לשוחח בווידאו, במה...

האינטרסים שמאחורי ההסכם בין סעודיה לאיראן. פרשנות

איל לוינטר

ב-10 במארס הסכימו סעודיה ואיראן לשחזר את היחסים הדיפלומטיים ביניהן במסגרת הסכם שנחתם בבייג'ינג, סין. על פי אירנ"א,...

ראש ה-CDC לשעבר: סביר יותר להניח שנגיף הקורונה הגיע ממעבדה בסין, מאשר ממקור טבעי

צוות מגזין אפוק

על פי העדויות הזמינות כיום, טוען ד"ר רוברט רדפילד, לשעבר מנהל המרכזים האמריקנים לבקרת מחלות...

טיפולים לשינוי מין אצל ילדים בישראל – האם הם מחריפים את מצבם הבריאותי?

חדשות NTD ישראל

"שמעתי הרבה מאוד עדויות, שברגע שמטפלים בסימפטומים הפסיכולוגיים האלה, אז הדיספוריה המגדרית...

שתפו: