מה מחבר בין צוללת גרמנית, שער צדדי בקונסטנטינופול ושרת שלא עודכן? הסיפור החוזר מאחורי כמה מהקריסות הגדולות בהיסטוריה
ישראל נמדר | 12 ביולי 2026 | חברה והיסטוריה | 7 דק׳
הפרצות הקטנות בחומה: כך נופלות מערכות שאי אפשר להפיל
יש מערכות הנראות חזקות כל כך, עד שעצם המחשבה על קריסתן נראית כמעט בלתי אפשרית. כך הייתה אניגמה, מכונת ההצפנה הגרמנית במלחמת העולם השנייה.
מבחינת הגרמנים, זו לא הייתה רק מכונה מתוחכמת; זו הייתה חומה מתמטית. מספר האפשרויות התיאורטי של ההצפנה היה עצום, והאמונה שהמערכת אינה ניתנת לפיצוח לא הייתה מופרכת. אלא שהחומה המתמטית לא פעלה בעולם מתמטי טהור. היא הופעלה בידי בני אדם, בתוך נהלים, הרגלים, קיצורי דרך ולחצי מלחמה.
הפריצה לאניגמה לא הייתה רגע אחד שבו "מצאו את החור". היא הייתה תהליך שבו כמה נקודות תורפה קטנות הצטרפו זו לזו. המודיעין הפולני נעזר במידע שהגיע מבפנים, המתמטיקאי מריאן רייבסקי זיהה דפוסים במבנה המכונה, מפעילים גרמנים השתמשו לעתים בהרגלי הצפנה צפויים, ובמקרה אחד, בסוף 1941, צוללת גרמנית שלחה הודעה במכונת ארבעה רוטורים ואז שידרה את אותה הודעה שוב במכונת שלושה רוטורים. מה שנראה כמו שגיאה שולית בשידור עזר למפענחים בבלצ'לי פארק, צפונית מערבית ללונדון, להבין את חיווט הרוטור הרביעי.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
"התקיפה האחרונה ונפילת קונסטנטינופול ב-1453" המוצג במוזיאון הצבאי באיסטנבול. שער קירקופורטה הפתוח היה רק החולייה האחרונה בשרשרת ארוכה של חולשות | מקור: Askeri Museum Istanbul/Shutterstock
