בעידן של תגובות מיידיות, כותרות מתחלפות וסערות בלתי פוסקות, אולי החוכמה האמיתית נמצאת דווקא במקום אחר
צוות אפוק | 12 באפריל 2026 | חברה והיסטוריה | 7 דק׳
האמנות של לא לגבש דעה
כל מי שמצא את עצמו לאחרונה במקלט מלא אנשים, או סתם הגיע לארוחת שישי משפחתית בין אזעקות, יודע שככמות האנשים – כמות הדעות וההערכות – על אם, איך ומתי המשטר האיראני יקרוס, מה כוונותיו האמיתיות של הנשיא טראמפ מאחורי הצהרותיו הנועזות, מי ינצח בבחירות, ומה יהיה עם ביטויי האנטישמיות בעולם.
החדשות הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחיינו, ואיתן הופיעה נורמה חדשה שממדיה מתעצמים עוד ועוד ברשתות החברתיות: כותרת עולה, סרטון מתחיל לרוץ, מישהו מפרסם פוסט זועם, מישהו אחר מעלה "שרשור שעושה סדר", ובתוך דקות נוצרת תחושה שאי אפשר פשוט לראות את הדבר הזה קורה ולא להגיב. צריך למקם את עצמנו – לפרש, לשפוט ולהכריע.
אט אט מתבססת בחברה ההנחה הלא-מודעת שאדם מעורב וערני, הוא אדם שיש לו עמדה מיידית על כל דבר. על החלטה של בית משפט במדינה רחוקה, על סערה תרבותית שהחלה לפני שעה, על עוד תקרית פוליטית, על עוד מלחמת רשת, על עוד פרשה מתגלגלת שאיש עדיין לא באמת מבין.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
