הטרגדיה הגדולה של יחידים ושל חברות אינה עיוורון מוחלט, אלא הסירוב לראות את מה שכבר נאמר, כבר נרמז, וכבר מאיים להתממש
בר בולנדי | 12 באפריל 2026 | חברה והיסטוריה | 7 דק׳
קללת קסנדרה: האזהרות שאנו מעדיפים לא לשמוע
כל אחד מאיתנו מכיר את הרגע הזה מחייו – רופא שמזהיר מפני סכנה ואנו בוחרים לדחות את דבריו, שכן שנערך למשבר מתקרב בעוד אנו מרגישים שהכול בשליטה ובקושי מחזיקים בקבוק מים במקרר, או בן משפחה שמזהיר אותנו ממישהו ונענה בגלגול עיניים.
כמעט תמיד קל יותר לדחות את הקול המטריד מאשר לארגן מחדש את המציאות סביבו. בחיים הפרטיים התעלמות מאזהרה עשויה להסתיים בתחושת אי נוחות, החמצה או אף לעלות בחיי אדם; בעוד שבחיים הציבוריים עלולות להיות לה השלכות היסטוריות.
במיתולוגיה היוונית המנגנון הזה קיבל צורה מיתית בשם קסנדרה, בתו של מלך טרויה, שניחנה בכוח לראות את העתיד, אך נידונה לקללה אכזרית במיוחד: איש לא מאמין לנבואותיה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
