הקלישאה שלפיה "ההיסטוריה נכתבת בידי המנצחים" נשמעת חכמה מפני שיש בה גרעין של אמת. אבל בפועל, כאשר בודקים את האופן שבו בני אדם זוכרים את העבר, היא פשוט לא מחזיקה
איל לוינטר | 12 באפריל 2026 | חברה והיסטוריה | 6 דק׳
"ההיסטוריה נכתבת בידי המנצחים" – האמנם?
"ההיסטוריה נכתבת בידי המנצחים" הוא אחד המשפטים האהובים ביותר בשיח הציבורי. אנשים זורקים אותו בדיונים פוליטיים, ברשתות החברתיות ובשיחות סלון, כמעט כפתרון קסם לכל מחלוקת על העבר.
ג’ורג' אורוול תיאר את הרעיון הזה בספר 1984 במשפט המפורסם: "מי ששולט בעבר שולט בעתיד; מי ששולט בהווה שולט בעבר". בבריה"מ של סטלין זה לא היה רק רעיון ספרותי. המשטר העלים יריבים פוליטיים גם מן התמונות, מן המסמכים, ולעתים אף מן הסיפור הרשמי של המהפכה. כך נוצר הרושם שמי שמחזיק בכוח בהווה יכול לעצב גם את זיכרון העבר.
אבל מכאן ועד ההכללה הגורפת שהמנצחים לבדם "כותבים את ההיסטוריה" יש מרחק גדול. קחו את תוקידידס כדוגמה: הוא היה אתונאי, נחשב בעיני חוקרים רבים לגדול ההיסטוריונים של יוון העתיקה, והספר שלו על המלחמה הפלופונסית הוא אחד הטקסטים המכוננים של כתיבת ההיסטוריה המערבית. אבל המלחמה שעליה כתב הסתיימה בניצחון ספרטני, לא אתונאי.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
