מתיירות לידה ופונדקאות ועד הכשרות טייסים: העיתונאי החוקר פיטר שווייצר טוען כי סין למדה לנצל מנגנונים אזרחיים כדי לבנות השפעה ארוכת טווח בתוך ארה"ב | ריאיון
9 במרץ 2026 | חברה והיסטוריה | 19 דק׳
כך, לפי הטענות, בונה סין מאגר עתידי של מצביעים "רדומים" בבחירות האמריקניות
דמיינו מדינה שאינה משגרת טילים או שולחת טנקים כדי להכריע את האויב – אלא אנשים. ד"ר קלי מ' גרינהיל (Kelly M. Greenhill) מאוניברסיטת טאפטס במסצ'וסטס חקרה בעשור הקודם בדיוק את זה: כיצד מדינות הופכות הגירה לכלי לחץ – ל"נשק" המופנה נגד יריבותיהן כדי לסחוט מהן ויתורים פוליטיים, צבאיים או כלכליים.
גרינהיל הבחינה כי אמנם הדרכים משתנות ממקרה למקרה, אבל העיקרון כמעט תמיד זהה: יצירת תנועת מהגרים מכוונת אל מדינה אחרת במטרה לעורר בה כאב פנימי – סערה ציבורית, משבר קואליציוני, עומס כלכלי, קיטוב – עד שהנהגת אותה מדינה תעדיף לכבות את הלהבות ולשלם מחיר ליריב, במקום להתמודד עם המחירים הכבדים בבית.
במאמרה "הגירה כנשק" שפורסם בכתב העת Military Review, תיעדה גרינהיל לפחות 75 מקרים מאז 1951, שבהם מדינות ניסו "להנדס" תנועות אוכלוסייה כדי לכופף יריבים. התמונה שהיא מציירת מטרידה דווקא משום שהיא קרה וסטטיסטית: לפי ממצאיה, ב-74% מהמקרים המדינה שהפעילה את נשק ההגירה השיגה לפחות חלק מדרישותיה – וב-57% מהמקרים היא השיגה את כולן.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק