יותר מ-40 שנות ניסיון כפסיכיאטרית ילדים, מתבגרים ומבוגרים, הביאו את ד"ר מרים גרוסמן לשבור שתיקה ולטעון מה שרבים מהקולגות שלה חוששים לומר בקול רם. בריאיון עומק היא מסבירה על ההיסטוריה של המיניות, כיצד הפך המגדר נפוץ כל כך בחברה, אפילו בקרב תלמידי יסודי וגנים, וטוענת שצריך לעצור את הזרם ולהתחיל לשאול שאלות
יאן יקיאלק | 11 ביוני 2023 | חברה והיסטוריה | 27 דק׳
"תעשיית המגדר היא שדה קרב, ושדה הקרב הוא המוח והערכים של הילדים שלנו"
אני פוגש את הפסיכיאטרית היהודייה ד"ר מרים גרוסמן בניו יורק – היכן שנמצאת הקליניקה שלה. לגרוסמן ניסיון של יותר מ-40 שנה כפסיכיאטרית ילדים, מתבגרים ומבוגרים. לאורך עשרות שנים היא ראתה וטיפלה באין ספור מקרים שונים, רבים מהם מורכבים ומאתגרים.
"כיום אני מהפסיכיאטרים הבודדים שמעזים לדבר בפומבי על 'תעשיית המגדר'. הקולגות שלי בתחום אינם נוהגים לכתוב מאמרים ולהתראיין. הם מדברים על זה באופן פרטי במיילים ובשיחות בבתי קפה. הרבה רופאים זועמים על המצב ומוטרדים ממנו, ופשוט לא מאמינים", היא אומרת לי. "תעשיית המגדר מבוססת על הונאה. זה שדה קרב, ושדה הקרב הוא המוח והערכים של הילדים שלנו".
גרוסמן התחילה את דרכה כפסיכיאטרית של סטודנטים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), תפקיד שמילאה במשך 12 שנים. שם הבחינה כי סטודנטים רבים מגיעים אליה לטיפול עקב דיכאון, חרדה או נדודי שינה הנובעים מקשרים מיניים ארעיים שניהלו עם סטודנטים אחרים. דבר שמצידו הוביל להריונות לא רצויים, למחלות מין ולבעיות אחרות. נושא שדחף אותה לחקור את ההיסטוריה של המיניות ואת האידיאולוגיה שמאחוריה, ולחבר שני ספרים בנושא.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו