הבודהא השפיע על מיליונים ברחבי העולם לשנות את חייהם כדי להגיע ל"הארה" באמצעות "הדרך" שלימד. יובל נח הררי, פרופסורים באקדמיה ואפילו דוד בן גוריון טוענים שאותו בודהא, שפירושו "אדם מואר", היה בעצם אתאיסט. מה באמת העביר בתורתו העתיקה?

איל לוינטר | 12 בדצמבר 2021 | חברה והיסטוריה | 18 דק׳

האם הבודהא היה אתאיסט?

בדצמבר 1961 יצא ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, לביקור ממלכתי בבורמה כשלצידו יצחק נבון, לימים הנשיא החמישי של ישראל. בן-גוריון גילה סקרנות אינטלקטואלית בבודהיזם עוד לפני כן, וניצל את הביקור כדי להעמיק את הבנתו. לשניים הצטרפה משלחת של עיתונאים.

"אחרי יומיים, בן גוריון נעלם", אמר שר החוץ יאיר לפיד בנאום שנשא בנובמבר 2021 לזכרו של דוד בן גוריון. "דמיינו את זה, קבוצה של עיתונאים ישראלים נוסעת לביקור ממלכתי עם ראש הממשלה, ואז הוא הולך לה לאיבוד... עובר יום, עוברים יומיים, האיש איננו. שאלו את המארחים, קיבלו משיכות כתפיים מנומסות, אין תשובה. [...] אחרי כמה ימים פתאום הופיע ראש הממשלה, כולו מחויך. הם כולם רצו אליו, 'אדוני ראש הממשלה, איפה היית? לאן נעלמת?' ובן גוריון אמר להם, 'הייתי בבית של או-נו (או-נו היה ראש הממשלה הבורמזי). ישבתי עם שלושה מלומדים בודהיסטים במשך שמונה ימים ולמדתי מהם לעשות מדיטציה'".

בניגוד לבן-גוריון ששהה במהלך ימי המדיטציה בביתו של או-נו והמשיך להשיב למברקים מהארץ, הוזמן יצחק נבון ל"מרכז המדיטציה" ותרגל בהתבודדות מלאה בהנחייתו של אוּ-בַּה-קִין, לימים מורו של ס.נ. גוֹאֶנְקָה – הנחשב למייסד הוויפסאנה במערב (טכניקת מדיטציה בודהיסטית שנפוצה בשלושת העשורים האחרונים בישראל). בימים שבילה במנזר כתב נבון יומן ותיעד בקפידה את התנסותו בתרגול מדיטציה.