"החלטתי שאני חייב להרים דגל אדום. אנו מתקרבים כעת לנקודת אל-חזור. אם לא נפעל כעת, בעוד עשר שנים לא יהיה לנו שום סיכוי להביס אותם". ריאיון

יאן יקיאלק | 12 בדצמבר 2021 | חברה והיסטוריה | 17 דק׳

ניקולס שיילן היה קצין התוכנה הראשי של חיל האוויר האמריקני – הוא עזב כדי להזהיר את העולם מהאיומים הגדולים של הבינה המלאכותית

ב-2005 נודע לעולם על יחידת עילית אמריקנית המורכבת משלושה מטוסי חמקן מתקדמים שפעלו מאחורי קווי האויב. את המטוסים הטיסו שלושה טייסים "הטובים שבטובים", עד שיום אחד הצטרף אליהם טייס רביעי בשם "אדי". אדי לא היה טייס בשר ודם אלא מטוס המופעל על ידי בינה מלאכותית.

כוחו של "אדי" היה ביכולות החישוב, התמרון והתקיפה שלו שהתעלו על יתר חברי הצוות, כפי שהוכיח בעת משימה שבמהלכה תקף בניין מסוים בסין. "אדי" היה הבטחה גדולה עד שהתברר כי החל לפתח חשיבה עצמאית המבוססת על חישובים מורכבים שניהל "בראשו", והתנגד להוראות מפקדיו. בסופו של דבר הפך "אדי" לסכנה ממשית כשהחל לבחור מטרות להפצצה על פי שיקול דעתו, ונאלצו להשביתו.

למזלנו הסיפור הזה הוא רק חלק מסרט מדע בדיוני ("חמקן", 2005) בכיכובם של ג'יימי פוקס וג'סיקה בייל, ולא תסריט אמיתי. כך לפחות חשבתי עד לאחרונה, כאשר פגשתי את ניקולס שיילן, שמילא תפקידים בכירים בפנטגון. שיילן שימש כ"קצין התוכנה הראשי" של חיל האוויר האמריקני, ולפני כן היה "ארכיטקט התוכנה הראשי" במחלקה לביטחון המולדת.