מאז תחילת ההיסטוריה ניסו בני האדם להבין את החוקיות הגלומה בעולם: את הכללים הנסתרים המגדירים את החיים כאן על כדור הארץ ואת אופן התפתחות ההיסטוריה.

במקרא סיפרו לנו כי בראשית ברא אלוהים שני הפכים – השמים והארץ. הוא הבדיל בין אור לחושך, בין יום ללילה ובין זכר לנקבה. בתרבות הסינית המסורתית קראו להפכים "יין ויאנג". שני חומרים הופכיים שמהם יצרה האלוהות את הקיום. יין התפרש כשחור ויאנג כלבן. יש גם שפירשו אותם בתור כוח נקבי (יין) וכוח זכרי (יאנג), או כזרימה של אנרגיה פנימה (יין) וזרימה של אנרגיה החוצה (יאנג). כשני כוחות הופכיים אך משלימים המתקיימים בהרמוניה ויוצרים אין ספור ביטויים המגדירים את העולם ואת התקדמות החברה: חם וקר, שלילי וחיובי, רטוב ויבש, אור וחושך, אש ומים, גן עדן וגיהינום.