הרשמה לניוזלטר

במשך אלפי שנים חיו אנשים בשלום עם הידיעה שיש דואליות וניגודיות בטבע ובעולם, עד שקם אדם אחד והחליט שמותר לשחק עם חוקי הטבע, ובדרך גם להרוס את האנושות

איל לוינטר | 15 באוקטובר 2020 | חברה והיסטוריה | 25 דק׳

מהו העיקרון שמניע את העולם ומי הם האנשים שמנסים להרוס אותו

מאז תחילת ההיסטוריה ניסו בני האדם להבין את החוקיות הגלומה בעולם: את הכללים הנסתרים המגדירים את החיים כאן על כדור הארץ ואת אופן התפתחות ההיסטוריה.

במקרא סיפרו לנו כי בראשית ברא אלוהים שני הפכים – השמים והארץ. הוא הבדיל בין אור לחושך, בין יום ללילה ובין זכר לנקבה. בתרבות הסינית המסורתית קראו להפכים "יין ויאנג"[ref]המקור המדויק של התפיסה הזו מעורפל, אך הוא מלווה את ההיסטוריה הסינית כבר כ-5,000 שנה[/ref]. שני חומרים הופכיים שמהם יצרה האלוהות את הקיום. יין התפרש כשחור ויאנג כלבן. יש גם שפירשו אותם בתור כוח נקבי (יין) וכוח זכרי (יאנג), או כזרימה של אנרגיה פנימה (יין) וזרימה של אנרגיה החוצה (יאנג). כשני כוחות הופכיים אך משלימים המתקיימים בהרמוניה ויוצרים אין ספור ביטויים המגדירים את העולם ואת התקדמות החברה: חם וקר, שלילי וחיובי, רטוב ויבש, אור וחושך, אש ומים, גן עדן וגיהינום.

ההפכים קיימים גם בתוך נפש האדם וביחסים בקרב אנשים בחברה. בכל אדם יש טוּב, הגורם לו להיות חומל ואדיב, אך יש בו גם רוע – הגורם לו להיות כועס ואכזר. בחברה יש אנשים שבעד משהו, ויש אנשים שנגד. יש אנשים טובים ויש רעים. יש מאמינים ויש אתאיסטים. אפילו בתוך צוותים או חברות העיקרון הזה מתבטא: כדי שחברה תתפקד ביעילות היא חייבת להיות מורכבת מאיזון נכון של הפכים – מנהיגים ואלה שעוקבים אחריהם ומבצעים. אם יש יותר מדי אנשים הרוצים לקבוע את כיוון ההתקדמות של החברה ומעט מדי אנשים שיבצעו את העבודה בפועל, החברה תדרוך במקום ותיקלע לקשיים. לכן כל חברה צריכה לאזן בין מנהלים לבין אלה העוקבים אחריהם ומבצעים. זה מבנה הפעילות היעיל ביותר, כפי שהראו מחקרים[ref]רקפת תבור, "איזו מנהיגות עדיפה – שוויונית או היררכית?", מגזין אפוק, 13 במארס 2019[/ref].

שתפו את הכתבה:

[Shutterstock]

מהו העיקרון שמניע את העולם ומי הם האנשים שמנסים להרוס אותו

במשך אלפי שנים חיו אנשים בשלום עם הידיעה שיש דואליות וניגודיות בטבע ובעולם, עד שקם אדם אחד והחליט שמותר לשחק עם חוקי הטבע, ובדרך גם להרוס את האנושות

איל לוינטר | 15 באוקטובר 2020 | חברה והיסטוריה | 25 דק׳

[Shutterstock]

מאז תחילת ההיסטוריה ניסו בני האדם להבין את החוקיות הגלומה בעולם: את הכללים הנסתרים המגדירים את החיים כאן על כדור הארץ ואת אופן התפתחות ההיסטוריה.

במקרא סיפרו לנו כי בראשית ברא אלוהים שני הפכים – השמים והארץ. הוא הבדיל בין אור לחושך, בין יום ללילה ובין זכר לנקבה. בתרבות הסינית המסורתית קראו להפכים "יין ויאנג"[ref]המקור המדויק של התפיסה הזו מעורפל, אך הוא מלווה את ההיסטוריה הסינית כבר כ-5,000 שנה[/ref]. שני חומרים הופכיים שמהם יצרה האלוהות את הקיום. יין התפרש כשחור ויאנג כלבן. יש גם שפירשו אותם בתור כוח נקבי (יין) וכוח זכרי (יאנג), או כזרימה של אנרגיה פנימה (יין) וזרימה של אנרגיה החוצה (יאנג). כשני כוחות הופכיים אך משלימים המתקיימים בהרמוניה ויוצרים אין ספור ביטויים המגדירים את העולם ואת התקדמות החברה: חם וקר, שלילי וחיובי, רטוב ויבש, אור וחושך, אש ומים, גן עדן וגיהינום.

ההפכים קיימים גם בתוך נפש האדם וביחסים בקרב אנשים בחברה. בכל אדם יש טוּב, הגורם לו להיות חומל ואדיב, אך יש בו גם רוע – הגורם לו להיות כועס ואכזר. בחברה יש אנשים שבעד משהו, ויש אנשים שנגד. יש אנשים טובים ויש רעים. יש מאמינים ויש אתאיסטים. אפילו בתוך צוותים או חברות העיקרון הזה מתבטא: כדי שחברה תתפקד ביעילות היא חייבת להיות מורכבת מאיזון נכון של הפכים – מנהיגים ואלה שעוקבים אחריהם ומבצעים. אם יש יותר מדי אנשים הרוצים לקבוע את כיוון ההתקדמות של החברה ומעט מדי אנשים שיבצעו את העבודה בפועל, החברה תדרוך במקום ותיקלע לקשיים. לכן כל חברה צריכה לאזן בין מנהלים לבין אלה העוקבים אחריהם ומבצעים. זה מבנה הפעילות היעיל ביותר, כפי שהראו מחקרים[ref]רקפת תבור, "איזו מנהיגות עדיפה – שוויונית או היררכית?", מגזין אפוק, 13 במארס 2019[/ref].

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מי נוהג בגוף שלנו?

ד"ר משה רט

תארו לכם מציאות שבה ישות חיצונית כלשהי חודרת לגופכם, משתלטת עליו ומפעילה אותו כרצונה, בעוד אתם נותרים כלואים בתוכו חסרי אונים, צופים ומרגישים...

מחיר הסָפֵק – המלט והרס ערכי המערב

קנת להפייב

בסביבות 1600, השנה בה נכתב המחזה "המלט", חלו תמורות רבות באירופה בתחום המדע ובחקר האמת. אנשים רבים תפסו אותן כחיוביות בעוד...

שיעור באלכימיה ובהתמרת נפשות

רקפת תבור

כשמדובר באלכימיה, רבים מאיתנו חושבים על המאמצים העצומים שהשקיעו אנשי ימי הביניים והרנסנס בניסיונות להפוך מתכות פשוטות, עופרת למשל,...

אמנות הפילוסופיה של ברוס לי

מאיה מזרחי

כשהתחלתי לקרוא את הספר Be Like Water שכתבה שאנון לי, בתו של ברוס לי, אמן אמנויות הלחימה הידוע, היו לי ספקות לגבי יכולתו של הספר לחשוף...

אשלי רינדסברג ומלחמתו במפעל לסילוף ההיסטוריה של הניו יורק טיימס

יאן יקיאלק

המסע של אשלי רינדסברג, עיתונאי יהודי, להוציא לאור ספר העוסק בהיסטוריה של עיתון "הניו יורק טיימס" היה רצוף...

האם הבודהא היה אתאיסט?

איל לוינטר

בדצמבר 1961 יצא ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, לביקור ממלכתי בבורמה כשלצידו יצחק נבון, לימים הנשיא החמישי של ישראל. בן-גוריון גילה סקרנות...

במשך שנים החשיבו רבים את הסיפור המקראי על סדום ועמורה כמשל – כעת קושרים אותו לקטסטרופה אמיתית שאירעה

דינה גורדון

אין-ספור פרשנויות ניתנו לסיפור המפורסם בספר בראשית על הריסתן של...

ניקולס שיילן היה קצין התוכנה הראשי של חיל האוויר האמריקני – הוא עזב כדי להזהיר את העולם מהאיומים הגדולים של הבינה המלאכותית

יאן יקיאלק

ב-2005 נודע לעולם על יחידת עילית אמריקנית המורכבת משלושה...

שתפו: