שיחות רשמיות באמבטיה, קסדה על הראש וכפכפים עם פונפונים – כך הוביל צ'רצ'יל את בריטניה בשעתה החשובה ביותר

רועי בהריר | 14 בספטמבר 2020 | חברה והיסטוריה | 13 דק׳

כיצד לימד צ'רצ'יל את העם הבריטי לא לפחד

שלושים וארבעה קילומטרים בלבד מפרידים בין דובר שבאנגליה לקאלה שבצרפת. כל מה שדרוש כדי לעבור מעיר אחת לשנייה – כלומר, לחצות את תעלת למאנש – הוא כושר גופני ברמה מספקת. כפי שהוכיחו, למשל, קפטן מת'יו ווב האנגלי שהיה הראשון בעולם שצלח אותם בשחייה (ב-1875) והשחיינית האמריקאית גרטרוד אדרלה שגמעה אותם (ב-1926) ב-14 שעות ו-34 דקות בלבד.

ב-10 במאי 1940 פלשו כוחות הוורמאכט של גרמניה הנאצית לארצות השפלה ולצרפת. 34 הקילומטרים הימיים האלו הפכו, כמעט בִּן לילה, למכשול היחיד בדרך לעיצוב עתידו של העולם החופשי על פי ראות עיניו של אדולף היטלר. האימפריה הבריטית, בפרט, מצאה את עצמה על פי תהום, פסע לפני נפילה לידי הנאצים ולהפיכתה לחלק מהרייך השלישי.

אימה אחזה בציבור הבריטי נוכח האיום האדיר והמיידי, לצד ייאוש ותסכול ממצבה הרעוע של הממלכה ערב כניסתה למלחמה. הציבור היה מודע, ברמה זו או אחרת, לכך שזרוע היבשה של הצבא הבריטי הוזנחה במשך יותר מ-20 שנות שלום, ושבידי חיל האוויר הבריטי, ה-RAF, נותרו רק 35 (מתוך 52) טייסות זמינות להגנה על בריטניה. שאר הטייסות היו במשימות שונות ביבשת, שהחשובה שבהן הייתה סיוע לצרפת בניסיונה להדוף את הכוחות הגרמניים. נוסף לכך, כ-338 אלף חיילים בריטים וצרפתים מצאו את עצמם תקועים בעיר החוף דנקרק (Dunkerque), לאחר שגרמניה כבשה את צפון צרפת, והמתינו לחילוץ. היו בהם כוחות רבים שנגרעו בשל כך ממצבת הלוחמים של הצבא הבריטי.