רבים נותרו מאוכזבים עם פרסום המסמכים הסודיים הקשורים לרצח הנשיא ג'ון קנדי בחודש נובמבר, כאשר התברר שלא כל המסמכים פורסמו. לפי תזכיר של הנשיא טראמפ, סוכנויות מודיעין יעצו לו להשאיר חלק מהמסמכים חסויים, משום שיש עדיין לערוך אותם, בגלל עניינים הקשורים לביטחון המדינה. אלפי המסמכים שנותרו חסויים, יפורסמו, לפי התזכיר של טראמפ, בסוף אפריל 2018.

מדוע סוכנויות המודיעין ייעצו לטראמפ לדחות עוד את פרסום המסמכים? האם כחצי מאה אחרי הרצח, עדיין יש חומר רגיש כל כך שצריך להסתיר או שלא סיימו לבחון? "עצם הסתרת המסמכים מעלה מיד חשד שלקהילת המודיעין יש משהו חשוב להסתיר מהציבור", טען ג'ורג' פרידמן, מומחה לגיאו-פוליטיקה שעמד בראש "סטרטפור", במאמר שפרסם. "ומה יכול להיות הדבר החשוב הזה? מכאן קצרה הדרך לתיאוריות קונספירציה למיניהן.

"אולם דבר בעייתי יותר הוא שהתנהלות סוכנויות המודיעין מובילה לחוסר אמון בקרב הציבור כלפי הממשל. אם מסתירים מהציבור את האמת לגבי רצח קנדי, מדוע שהציבור יאמין למה שפורסם לגבי רצח מרטין לותר קינג או לגבי 9/11? או אולי בכלל הסוד הגדול ביותר הוא שקהילת המודיעין מחזיקה בסודות כדי לצבור לעצמה כוח?"

הנה כמה פרשות נוספות שצפויות להיחשף ומעלות שאלות דומות, לפי אתר "סמית'סוניאן": ב-2027 בלבד צפויים להתפרסם תמלילי שיחותיו של מרטין לותר קינג. האף-בי-איי צותת לשיחות הטלפון של קינג והטמין מיקרופונים סודיים בביתו ב-1963, במטרה להוכיח שהיו לו קשרים לארגונים קומוניסטיים. צו בית משפט בארה"ב מ-1977, הטיל סודיות על תמלולי השיחות למשך 50 שנה.

ב-2041 בלבד, יתפרסמו תמלולי החקירות של רודולף הס, מי שהיה מזכירו האישי של היטלר ואחר כך סגנו. במאי 1941 טס הס מגרמניה לסקוטלנד, כשהוא מצהיר שהוא רוצה לערוך שיחות שלום עם הבריטים משום שהאויב המשותף שלהם היא בריה"מ. הוא נעצר ונחקר, וישב בכלא בריטי עד למשפטי נירנברג ב-1945. תמלולי החקירות יתפרסמו 100 שנה לאחר מעצרו.

רק ב-2045 יפורסמו מסמכים הקשורים ביחידה של טכנאי מכ"ם שחיל האוויר הקנדי השאיל בתקופת מלחמת העולם השנייה לבריטניה. מי שכונו "5,000 החשאיים" ערכו סיורים מעל האוקיינוס האטלנטי כדי לגלות צוללות ומטוסים גרמניים.

ומה בארץ? פנינו לארכיון המדינה לברר האם יש עדיין מסמכים חסויים בפרשיות שהסעירו בעבר את המדינה: פרשת אודי אדיב, שהורשע בריגול למען סוריה ובחברות בתא טרור שהפעיל המודיעין הסורי (1973); פרשת לילהאמר (1973), שבה סוכנים של המוסד הרגו צעיר מרוקאי שבטעות חשבו שהוא עלי חסן סלאמה, מראשי ארגון ספטמבר השחור; ופרשת מרקוס קלינברג (1983) ושבתאי קלמנוביץ (1987) שהואשמו בריגול למען בריה"מ.

התשובה שקיבלנו מארכיון המדינה הייתה: "ייתכן שכן [יש מסמכים] וייתכן שלא. אין לנו מידע על מצב כל מאות מיליוני המסמכים שלנו, אבל הם נגישים באתר וניתן לעיין בהם או להזמינם".

אבל אם חלק מהמסמכים חסויים, ההיגיון אומר שלא כולם יהיו באתר. אולי בארכיון המדינה באמת לא יודעים, ואולי הסוד הגדול, בסופו של דבר, הוא שיש סודות שהתפקיד היחיד שהם משרתים הוא לתת כוח למי שמחזיק בהם.