כניסה
הרשמה לניוזלטר

מי שהיה מפכ"ל המשטרה מתייחס לפרשת פינטו, להאזנות סתר ולפגיעה בארגוני פשע

צוות מגזין אפוק | 18 בפברואר 2014 | חברה והיסטוריה | 4 דק׳

10 שאלות עם משה קראדי

בהתייחס לפרשת פינטו, יותר ויותר אנשי משטרה מוצאים את עצמם היום בצד השני של המתרס. מדוע זה קורה?

"למרות מה שנכתב ונאמר, הקרבה בין קציני משטרה לרבנים אינה איסור, היא לפעמים אף כורח המציאות, משום שכמפקד משטרה אתה מחויב להיפגש עם כל מנהיגי הקהילה וביניהם רבנים. הרעיון הוא להכיר אותם וגם להשתמש בהם בעת הצורך. אתן לך דוגמה, כשהייתי מפקד מרחב לכיש ב-1998 היה מאבק על בית ספר שבמסגרתו התגלע סכסוך בין שתי קהילות חסידיות. כדי ללמוד את הנושא הייתי צריך להתקרב אל הרבנים ודרכם להגיע לסמכות שתעזור לי להגיע לגישור.

"הסיפור שעולה כרגע בתקשורת הוא סיפור ברמה אחרת לגמרי, שאינו מלמד על כלל הקצינים והשוטרים במשטרה".

איך נמנעת מלהיכנס לפינות כאלה?

"נאלצתי לנקוט בזהירות מרבית. לאנשים יש נטייה לפעמים לגמול לך, לא מתוך כוונה רעה, אלא מתוך הערכה שאתה עושה עבודה קשה, ובלשון העם 'לפנק אותך בקינוח במסעדה' למשל".

תן דוגמה

"למשל, בזמנו הוזמנתי לאירוע בבית הנשיא שבו התארח נשיא רוסיה פוטין. במקרה התברר לי שאני ממוקם בשולחן ליד אוליגרך מסוים שהמשטרה אוספת עליו מודיעין כחשוד בפעילות בלתי חוקית. חששתי מאפשרות שבה נאלץ להצטלם ביחד ואותו האיש יעשה שימוש בתמונה לצורך קידום עסקיו בעולם, כאילו יש לו 'קשרים' כביכול עם מפכ"ל משטרת ישראל, ולכן הודעתי שאני לא מגיע לאירוע".

בהרצאות שלך על קבלת החלטות במציאות משתנה אתה מדבר על מקרה שבו פענחו רצח באמצעות הטלפון הסלולרי

"המקרה המפורסם ביותר הוא רצח השופט עדי אזר ז"ל. לאחר חקירה ארוכה שהגיעה למבוי סתום, השתמשנו בטכנולוגיה מסוימת שבעזרתה הצלחנו לבודד שלושה מספרי טלפון של חשודים שהיו באזור בזמן הרצח, מה שהביא בסופו של דבר לפריצת דרך בפענוח התיק. לכן אני תמיד אומר שאם אתה מתכוון לבצע פעילות פלילית כלשהי, אל תיקח אתך את הסלולרי".

אתה בעצם אומר שאם ידועה שעת הפשע במקום מסוים, אפשר לדעת מי האנשים שהיו שם, כל עוד יש להם מכשיר סלולרי?

"זו שאלה מאוד עדינה. באמצעות הטכנולוגיה הקיימת, למשטרה יש יכולת לאסוף פרטים רבים על מבצעי העבירה וכך להגיע לחשוד בביצוע הפשע".

מה לגבי האזנות לאזרחים בישראל, עד כמה העניין משוכלל אצלנו?

"כעקרון האזנות סתר הן דבר אסור על פי חוק ומותר רק לגופי חקירה כמו למשטרה ולשב"כ. יש לזה יתרונות לשני הצדדים, גם לאלה שעושים את המעשים הרעים, כמו גופי טרור וארגוני פשיעה, אבל גם יתרון לגופי האכיפה שיכולים להאזין, לצפות, לראות מה הצד השני מתכוון לבצע וכך לסכל את האירוע המתוכנן עוד לפני שיצא לעולם. רק לפני מספר ימים התפרסמה ידיעה שהשב"כ עצר חוליית אל קאעידה שהתכוננה לבצע פיגוע בבנייני האומה ובשגרירות בתל אביב. זה סוכל באמצעות כלים טכנולוגיים הקיימים בארגונים האלה".

אז אם בעבר, כדי להאזין למישהו היה צריך להתחבר לקווי הטלפון בביתו, היום אפשר לעשות את זה בלחיצת כפתור דרך איזו תוכנה שיש למשטרה או לשב"כ?

"כן, היום יש יכולות להאזין לכל אדם בכל מקום בעולם בלחיצת כפתור. רוב הדיבור מתבצע בתקשורת סלולרית. כבר כמעט לא מדברים בתקשורת קווית. אבל המשטרה לא יכולה להאזין למי שהיא רוצה, אלא אם היא מקבלת אישור משופט. האישור יתקבל רק אם מדובר בעברה מסוג פשע שזה אונס, רצח, שוד, דברים מהסוג הזה".

האם לדעתך יש לברך או להוקיע מצב שבו אזרחי ישראל נתונים להאזנות, כפי שהאמריקנים עושים לפי סנואודן?

"הגופים שמקבלים את היכולת לחדור באופן פולשני לחיים של אנשים צריכים לעשות את זה אך ורק לתכלית הראויה ובזהירות המיטבית, כי לצערי כבר חווינו מקרים שבהם עשו שימוש לא חוקי בהאזנות סתר. מצד שני אנשים ישרים לא צריכים להיות מוטרדים מהעובדה שמעת לעת מאזינים להם, כי לא מאזינים להם, אלא מאזינים למישהו אחר שמדבר אתם. באופן אישי אני חושב שצריך לצמצם את החדירה לפרטיות במסגרת האזנות הסתר. עם זאת אני יכול לומר בוודאות מניסיון אישי שחייהם של לא מעט מאזרחי מדינת ישראל ניצלו בזכות העובדה שהמשטרה קיימה האזנות סתר".

איך אתה מציע להילחם במשפחות הפשע בישראל?

"יכולת קיומו של כל ארגון פשיעה מותנה ביכולת שלו להחזיק את עצמו מבחינה כלכלית. לכן הציר הטוב ביותר לפגוע בו הוא הציר הכלכלי".

אתה בעצם אומר שהמשטרה פוגעת ישירות בצירים הכלכליים של ארגוני הפשע? איך זה נעשה?

"ארגון פשע צריך להערכתנו הוצאות בסדר גודל של 300-200 אלף שקל בחודש כדי להחזיק את עצמו. הכסף הזה בדרך כלל מגיע ממעשים בלתי חוקיים. כאשר המשטרה מצליחה לפגוע ביכולת של הכסף הזה שמגיע דרך הלבנת הון, החלפת מטבע באופן בלתי חוקי ועסקים אחרים, היא מנתקת את מקור החמצן של הארגון. זה נעשה דרך שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי, מס הכנסה והרשות לניירות ערך ולהלבנת הון שיכולים לאתר את מקור הכסף. זו לא המצאה ישראלית זה עובד כך ברוב העולם".

10 שאלות עם משה קראדי

מי שהיה מפכ"ל המשטרה מתייחס לפרשת פינטו, להאזנות סתר ולפגיעה בארגוני פשע

צוות מגזין אפוק | 18 בפברואר 2014 | חברה והיסטוריה | 19 דק׳

צילום: תקווה מהבד

בהתייחס לפרשת פינטו, יותר ויותר אנשי משטרה מוצאים את עצמם היום בצד השני של המתרס. מדוע זה קורה?

"למרות מה שנכתב ונאמר, הקרבה בין קציני משטרה לרבנים אינה איסור, היא לפעמים אף כורח המציאות, משום שכמפקד משטרה אתה מחויב להיפגש עם כל מנהיגי הקהילה וביניהם רבנים. הרעיון הוא להכיר אותם וגם להשתמש בהם בעת הצורך. אתן לך דוגמה, כשהייתי מפקד מרחב לכיש ב-1998 היה מאבק על בית ספר שבמסגרתו התגלע סכסוך בין שתי קהילות חסידיות. כדי ללמוד את הנושא הייתי צריך להתקרב אל הרבנים ודרכם להגיע לסמכות שתעזור לי להגיע לגישור.

"הסיפור שעולה כרגע בתקשורת הוא סיפור ברמה אחרת לגמרי, שאינו מלמד על כלל הקצינים והשוטרים במשטרה".

איך נמנעת מלהיכנס לפינות כאלה?

"נאלצתי לנקוט בזהירות מרבית. לאנשים יש נטייה לפעמים לגמול לך, לא מתוך כוונה רעה, אלא מתוך הערכה שאתה עושה עבודה קשה, ובלשון העם 'לפנק אותך בקינוח במסעדה' למשל".

תן דוגמה

"למשל, בזמנו הוזמנתי לאירוע בבית הנשיא שבו התארח נשיא רוסיה פוטין. במקרה התברר לי שאני ממוקם בשולחן ליד אוליגרך מסוים שהמשטרה אוספת עליו מודיעין כחשוד בפעילות בלתי חוקית. חששתי מאפשרות שבה נאלץ להצטלם ביחד ואותו האיש יעשה שימוש בתמונה לצורך קידום עסקיו בעולם, כאילו יש לו 'קשרים' כביכול עם מפכ"ל משטרת ישראל, ולכן הודעתי שאני לא מגיע לאירוע".

בהרצאות שלך על קבלת החלטות במציאות משתנה אתה מדבר על מקרה שבו פענחו רצח באמצעות הטלפון הסלולרי

"המקרה המפורסם ביותר הוא רצח השופט עדי אזר ז"ל. לאחר חקירה ארוכה שהגיעה למבוי סתום, השתמשנו בטכנולוגיה מסוימת שבעזרתה הצלחנו לבודד שלושה מספרי טלפון של חשודים שהיו באזור בזמן הרצח, מה שהביא בסופו של דבר לפריצת דרך בפענוח התיק. לכן אני תמיד אומר שאם אתה מתכוון לבצע פעילות פלילית כלשהי, אל תיקח אתך את הסלולרי".

אתה בעצם אומר שאם ידועה שעת הפשע במקום מסוים, אפשר לדעת מי האנשים שהיו שם, כל עוד יש להם מכשיר סלולרי?

"זו שאלה מאוד עדינה. באמצעות הטכנולוגיה הקיימת, למשטרה יש יכולת לאסוף פרטים רבים על מבצעי העבירה וכך להגיע לחשוד בביצוע הפשע".

מה לגבי האזנות לאזרחים בישראל, עד כמה העניין משוכלל אצלנו?

"כעקרון האזנות סתר הן דבר אסור על פי חוק ומותר רק לגופי חקירה כמו למשטרה ולשב"כ. יש לזה יתרונות לשני הצדדים, גם לאלה שעושים את המעשים הרעים, כמו גופי טרור וארגוני פשיעה, אבל גם יתרון לגופי האכיפה שיכולים להאזין, לצפות, לראות מה הצד השני מתכוון לבצע וכך לסכל את האירוע המתוכנן עוד לפני שיצא לעולם. רק לפני מספר ימים התפרסמה ידיעה שהשב"כ עצר חוליית אל קאעידה שהתכוננה לבצע פיגוע בבנייני האומה ובשגרירות בתל אביב. זה סוכל באמצעות כלים טכנולוגיים הקיימים בארגונים האלה".

אז אם בעבר, כדי להאזין למישהו היה צריך להתחבר לקווי הטלפון בביתו, היום אפשר לעשות את זה בלחיצת כפתור דרך איזו תוכנה שיש למשטרה או לשב"כ?

"כן, היום יש יכולות להאזין לכל אדם בכל מקום בעולם בלחיצת כפתור. רוב הדיבור מתבצע בתקשורת סלולרית. כבר כמעט לא מדברים בתקשורת קווית. אבל המשטרה לא יכולה להאזין למי שהיא רוצה, אלא אם היא מקבלת אישור משופט. האישור יתקבל רק אם מדובר בעברה מסוג פשע שזה אונס, רצח, שוד, דברים מהסוג הזה".

האם לדעתך יש לברך או להוקיע מצב שבו אזרחי ישראל נתונים להאזנות, כפי שהאמריקנים עושים לפי סנואודן?

"הגופים שמקבלים את היכולת לחדור באופן פולשני לחיים של אנשים צריכים לעשות את זה אך ורק לתכלית הראויה ובזהירות המיטבית, כי לצערי כבר חווינו מקרים שבהם עשו שימוש לא חוקי בהאזנות סתר. מצד שני אנשים ישרים לא צריכים להיות מוטרדים מהעובדה שמעת לעת מאזינים להם, כי לא מאזינים להם, אלא מאזינים למישהו אחר שמדבר אתם. באופן אישי אני חושב שצריך לצמצם את החדירה לפרטיות במסגרת האזנות הסתר. עם זאת אני יכול לומר בוודאות מניסיון אישי שחייהם של לא מעט מאזרחי מדינת ישראל ניצלו בזכות העובדה שהמשטרה קיימה האזנות סתר".

איך אתה מציע להילחם במשפחות הפשע בישראל?

"יכולת קיומו של כל ארגון פשיעה מותנה ביכולת שלו להחזיק את עצמו מבחינה כלכלית. לכן הציר הטוב ביותר לפגוע בו הוא הציר הכלכלי".

אתה בעצם אומר שהמשטרה פוגעת ישירות בצירים הכלכליים של ארגוני הפשע? איך זה נעשה?

"ארגון פשע צריך להערכתנו הוצאות בסדר גודל של 300-200 אלף שקל בחודש כדי להחזיק את עצמו. הכסף הזה בדרך כלל מגיע ממעשים בלתי חוקיים. כאשר המשטרה מצליחה לפגוע ביכולת של הכסף הזה שמגיע דרך הלבנת הון, החלפת מטבע באופן בלתי חוקי ועסקים אחרים, היא מנתקת את מקור החמצן של הארגון. זה נעשה דרך שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי, מס הכנסה והרשות לניירות ערך ולהלבנת הון שיכולים לאתר את מקור הכסף. זו לא המצאה ישראלית זה עובד כך ברוב העולם".

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
חתן פרס נובל לשנת 2022: במודלים האקלימיים הנוכחיים חסר משתנה חשוב אחד שהופך את כל התמונה

יאן יקיאלק

"אני קורא לזה 'הפיל שבחדר'", אומר ג'ון קלאוזר בריאיון שאנו עורכים, וטוען כי "משבר האקלים" אינו מה שמציירים לנו "עיתונאים סנסציוניים ופוליטיקאים לא ישרים". ריאיון שובר מוסכמות בנושא החם ביותר עם חתן פרס נובל לפיזיקה

להבין את מחיר הזמן: הכלכלנים שטוענים שמחירי המוצרים בעולם למעשה יורדים

יאן יקיאלק

בזמן שכותרות העיתונים פסימיות ומדאיגות, הכלכלן ד"ר גייל פולי ושותפו פרסמו ספר חדש שובר מוסכמות המראה כי החברה שלנו נמצאת במגמה הפוכה של שפע, ולא של מחסור. ריאיון

"כלי התקשורת המרכזיים יוצרים קונצנזוס מזויף בנושא מסוים, תמימות דעים שלמעשה אינה קיימת, וכך משכנעים אותנו להתיישר לפי זה"

יאן יקיאלק

סטלה מוראביטו, לשעבר אנליסטית ב-CIA, טוענת בריאיון למגזין אפוק כי התקשורת והפוליטיקאים מנצלים פרצה הקיימת בפסיכולוגיה שלנו כבני אדם כדי לשכנע אותנו להאמין לנרטיבים מסוימים

תמונה למחשבה – מה זה ליברליזם? והאם אתם ליברלים אמיתיים?

איל לוינטר

ביטויים כמו "המחנה הליברלי" ו"העיר הליברלית" נפוצים היום בשיח התקשורתי. אבל מהו בכלל ליברליזם?

האיגניקה החדשה: המדע של סינון ה״לא רצויים״ חוזר

מאיה מזרחי

האם תהליך מדעי דומה לזה שזכור לרעה ממלחמת העולם השנייה חוזר? ריאיון עם ד"ר קאלום מקלר, מומחה לביו-אתיקה אנושית, על ההשלכות הפילוסופיות של סינון עוברים ובדיקות גנטיות המבוצעות היום בהיקף הולך וגדל

מוקפים בפסיכופתים – ״המגפה השקטה״ שמציפה את החברה

מאיה מזרחי

הם בפוליטיקה, בצבא, בבורסה ובחברות גדולות, אבל אנחנו לא מודעים אליהם – מה הופך פסיכופתים לכאלה והאם יש היום יותר אנשים בחברה עם מאפיינים פסיכופתיים? ריאיון עומק עם פרופ' רוברט דאגלס הייר, מומחה עולמי לפסיכופתיה

שתפו: