במשך אלפי שנים חיפשו הסינים את ה"דאו" או ה"דרך". קלאסיקות סיניות בנות אלפי שנים שימשו כבסיס הידע שעליו נבחנו הסינים עד לתחילת המאה העשרים
3 בינואר 2014 | חברה והיסטוריה | 3 דק׳
הידע הסיני הקדום
הידע הסיני הקדום בן אלפי השנים היה לאורך ההיסטוריה משאת נפשם של המלומדים הסינים. הם חיפשו אותו, העמיקו בו ודנו בו. עד תחילת המאה העשרים, כשמלומדים רצו להתקבל לשירות המדינה, הטקסטים שעליהם הם היו צריכים להיבחן היו הקלאסיקות הקונפוציאניות העתיקות. מה מקור הכוח שלהן, ומדוע הצליחו לשרוד ולשמור על מעמדן במשך אלפי שנים?
בזמנים העתיקים היו בסין מתמטיקאים מצוינים, אסטרונומים פורצי דרך ומלומדים מבריקים שחקרו אסטרטגיות צבאיות. אבל כל אלה אף פעם לא נחשבו לבסיס הידע בסין. בבסיס החינוך עמדו ספרים העוסקים בשיפור המוסריות של האדם, מה שהסינים מכנים "שיפור עצמי" או "טיפוח עצמי", ובשלטון נאור ומוסרי. הידע הטכני או המדעי נחשבו בתרבות הסינית למשניים בחשיבותם. עד היום ישנה אמרה סינית: "ראשית למד להיות בן אדם, אחר כך למד לעשות דברים".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו