אחרי שחי במערה ובאוהל במשך שלוש שנים, חזר רון מלצר לציוויליזציה והקים "גן יער" – גן ילדים הפועל במרחב הפתוח. “אחרי גשם חזק אתה מבין שאתה צריך לעשות תעלת ניקוז עמוקה יותר", הוא אומר. כך זה נראה
דינה גורדון | 27 בפברואר 2016 | חברה והיסטוריה | 9 דק׳
ילדים כן גדלים על העצים
שלושה ילדים מסתתרים בתוך ענף עץ ענקי שנפל על האדמה, ושניים אחרים רוכבים מעליו. ״מה אתם עושים?״ אני שואלת. “זה חללית ואנחנו טסים לאיזשהו מקום״. ילד אחר שקוע בחפירה של תעלה ארוכה משופעת, שהוא כבר שפך לתוכה מים, ועכשיו היא נראית כמו נחל קטן זורם.
שלושה ילדים אחרים עסוקים בבניית מגדל מאבנים, כדי שיוכלו להגיע בעזרתו לענפים הנמוכים ביותר של העץ ולטפס עליו. המגדל מתמוטט כשהם עולים עליו. הם מנסים שוב ושוב לאזן את האבנים כך שיהיו יציבות יותר. אחרי ניסיונות רבים הם מצליחים לבנות מגדל יציב, עולים עליו ונתלים בצהלות שמחה על הענף. ילדים אחרים יושבים על מחצלת ומציירים. על מחצלת אחרת מפוזרות סלסלות עם קוביות מעץ, ספרים, וכלי עבודה כמו פטישים ומסמרים.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
צילום: אלכס גורביץ׳
