לקראת סופה של שושלת צ'ין הרודנית (209-221 לפנה"ס) פתחו מנהיגים צבאיים שונים במרידות כדי לסיים את שלטונה. ליו באנג, שהגיע ממשפחת איכרים, היה הראשון שהצליח לכבוש את בירתה של שושלת צ'ין. לאחר שהצליח לכבוש את כל שטחה של סין, הקים ליו באנג את שושלת ה"האן" והכריז על עצמו כקיסר הראשון של השושלת, ששלטה בסין כ-400 שנה.

לאחר שהתייצבה השושלת החדשה, זימן הקיסר הטרי את אנשיו למשתה ושאל אותם: "מדוע הצלחתי אני לכבוש את כל שטחה של סין, ולא יריבי ליו שיאנג-יו שהחזיק בצבא גדול יותר"?

הוא הקשיב לדעות השונות, ואז הציג את דעתו שלו. הניצחון, כך קבע, הגיע בזכות כישרונם ויכולותיהם של שלושה אנשים: ג'אנג ליאנג, שיאו חה, והאן שין. שלוש דמויות אלו זכו בהיסטוריה הסינית לתואר "שלושת הגיבורים של ההאן".

כשפתח ליו באנג במרד, שיאו חה היה לצדו וסייע לו. כשנכנס צבאו של ליו באנג לעיר הבירה, החיילים היו עסוקים בביזה של אוצרות וחפצים יקרי ערך, בשעה ששיאו חה עמל על חיפוש מסמכים חשובים. מאוחר יותר, כשליו באנג נלחם מול צבאות אחרים על השליטה במדינה, המסמכים שמצא שיאו חה התבררו כאוצר אמתי. הם שימשו את ליו באנג ללמוד על פריסת הכוחות במבצרים שונים, על האוכלוסיה ועל התנאים הגיאוגרפיים. כך הצליח ליו באנג להכריע את הקרבות. בהמשך הוא מינה את שיאו חה כראש הממשלה בחצרו.

שיאו חה גם שיכנע אנשים מוכשרים וראויים להצטרף לשירותו של ליו באנג. אחד מהם היה האן שין, שהיה בעל כישרון צבאי נדיר. בתחילה ליו באנג לא העריך את האן שין ונתן לו משרה זוטרה. האן שין החליט לעזוב. כששיאו חה שמע זאת הוא יצא מיד בעקבותיו ושיכנע אותו לחזור. הוא ידע שללא האן שין לא יוכל ליו באנג לנצח בקרבות. הוא שיכנע את ליו באנג לקדם את האן שין לתפקיד גנרל. מסופר שהאן שין לא הפסיד אפילו בקרב אחד, ושבזכותו הצליח ליו באנג לאחד את האימפריה תחת שלטונו.

האן שין מחזיר טובה תחת רעה לבריון

שהשפיל אותו

האן שין איבד את שני הוריו בגיל צעיר והיה עני מאוד. הוא נאלץ להיות תלוי באחרים למחייתו. עם זאת, הוא השקיע מאמצים רבים בלימודי אמנויות הלחימה, ושמר תמיד על שאיפות גבוהות. כבר מגיל צעיר היה לו אופי יוצא דופן.

היות שעסק באמנויות לחימה, האן שין נשא לעתים קרובות חרב. יום אחד עצר אותו בריון ברחוב. "אתה נראה כמו פחדן", אמר לו הבריון. "אם אתה לא מפחד למות, אז הרוג אותי בחרב שלך. אם אינך מעז, אז זחל בין רגליי". קהל התאסף בינתיים מסביב כדי לצפות בתקרית.

האן שין ידע שאם יפתח בקרב עם הבריון לא ייצא לו שום דבר טוב פרט להגנה על כבודו. הוא גם ידע שאם יהרוג אותו הוא ישלם על כך בחייו על פי החוק. במקום להוכיח את יכולותיו, האן שין אכן זחל בין רגליו של הבריון. הקהל מסביב צחק על האן שין.

אבל האן שין רק נעזר בתקרית הזאת כדי לחזק את המוטיבציה שלו להגשמת מטרותיו. הביטוי "השפלה של זחילה בין הרגליים" הפך למונח סיני שמשמעו השפלה עצומה, אך הוא גם מרמז על סבלנות גדולה ויכולת מרשימה לשאת קשיים והשפלות, יכולת המאפשרת לאדם להגיע להישגים גדולים.

כשהאן שין הפך לגנרל חשוב וחזר לעיר מולדתו, לא רק שהוא לא חיפש לנקום באותו בריון. הוא אפילו העניק לו תפקיד בצבא.

"לנצח בקרב מבלי לצאת מהאוהל"

על ג'אנג ליאנג, השלישי ב"שלושת הגיבורים של ההאן", נאמר שהיה מסוגל "לנצח בקרב ממרחק של אלף מייל מבלי לצאת מאוהל הפיקוד". חוץ מהידע העצום שהיה לו באסטרטגיות, הוא היה ידוע בכבוד העמוק שרחש למבוגרים.

האגדה מספרת שכשג'אנג ליאנג היה צעיר הוא ראה איש קשיש יושב על הגשר שעליו עבר. היה זה יום סוער, רוחות נשבו וגשם חזק ירד. הזקן הפיל בכוונה את הנעל שלו מהגשר וביקש מג'אנג ליאנג להביא לו אותה. לא רק שג'אנג ליאנג מיהר להביא לו את הנעל, אלא גם סייע לו לנעול אותה.

כשראה הזקן את התנהגותו המכובדת של ג'אנג ליאנג הוא חייך, ואמר לו: "פגוש אותי כאן מחר בבוקר ואלמד אותך". ג'אנג ליאנג הגיע לנקודת המפגש לפני עלות השחר, אבל הזקן כבר חיכה לו שם. לאחר שנזף בו על כך שאילץ איש מבוגר ממנו לחכות לו, ביקש ממנו הזקן לחזור למחרת בבוקר.

למחרת בבוקר דאג ג'אנג ליאנג להגיע אפילו יותר מוקדם, אבל גם הפעם הזקן כבר היה שם. ביום השלישי הגיע ג'אנג ליאנג לגשר בחצות, וחיכה שם עד שהגיע הזקן. הפעם הקשיש היה מרוצה, ונתן לו ספר חוכמה עתיק.

מספרים שלאחר שג'אנג ליאנג קרא את הספר הוא נודע בזכות החשיבה האסטרטגית שלו וגמישותו הרבה לנוכח מצבים משתנים. הודות לעצותיו של ג'אנג ליאנג בתחומים מדיניים וצבאיים הצליח ליו באנג להפוך לקיסר ולהקים את שושלת ההאן.

אחרי שהתייצבה שושלת ההאן הציע ליו באנג לאלה שסייעו לו במסעו גמול, תפקידים ונחלות. אבל ג'אנג ליאנג בחר לפרוש והקדיש את המשך חייו לתרגול דאואיזם.

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן