כמו סיפור תיבת נח ואגדות רבות על אסונות מרחבי העולם, סיפור סיני ישן מציע גם הוא שהבסיס להישרדות הוא שמירת המוסריות
בן קמינסקי | 3 במרץ 2015 | חברה והיסטוריה | 3 דק׳
כשעיניו של אריה האבן יהפכו אדומות
לפני שנים רבות רבות היה כפר אחד בסין שבו איבדו אנשים את המוסריות שלהם ונעשו מושחתים מאוד. מיום ליום הם נעשו רעים יותר ויותר, רימו זה את זה, פגעו זה בזה ונאבקו כל הזמן כדי להשיג עוד עבור עצמם. כשרמת המוסריות של הכפר המשיכה להתדרדר, החליטו השמים להרוס את הכפר. אבל מה אם נותרו בכפר אנשים טובים?
יום אחד הגיעה לעיר קבצנית. היא הייתה לבושה בסחבות, וריח נוראי נישא ממנה למרחק. כשעברה ליד אנשים, הם הניחו את ידיהם על האף כדי לא להריח את הצחנה. הקבצנית עברה בין האנשים והתחננה למעט מזון, אבל אף אחד לא הסכים לעזור לה. כעבור כמה ימים הקבצנית כבר הייתה מותשת מרעב והתמוטטה באמצע הדרך. אף אחד לא ניגש לעזור לה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
