ישראל עוברת לפעולות מנע עמוקות בשטח האויב. יש לכך מחיר, ונשאלת השאלה – האם השינוי באסטרטגיה באמת יוביל לביטחון ארוך טווח?

איל לוינטר | 12 באפריל 2026 | גיאו-פוליטיקה | 4 דק׳

הדוקטרינה החדשה של ישראל | פרשנות

רקע

מאז 7 באוקטובר מתגבש בישראל דפוס פעולה חדש: במקום הכלה והרתעה – מניעה מוקדמת ויוזמה מתמשכת. לא עוד המתנה להבשלת האיום ורק אז תגובה, אלא ניסיון לפגוע בו כבר בשלב התהוותו.

אפשר לזהות את השינוי הן בשפה הרשמית והן במעשים. בסוף פברואר הגדיר שר הביטחון ישראל כ"ץ את המתקפה נגד איראן כ"מתקפת מנע", שנועדה לדבריו להסיר איומים מעל מדינת ישראל. כמובן, רעיון המנע אינו חדש. ישראל פעלה כך גם בעבר, בעיקר במסגרת מב"ם – המערכה שבין המלחמות – רצף של פעולות סיכול מוגבלות, המתבצעות לרוב מתחת לסף של מלחמה גלויה.

החידוש כעת מתבטא בשלושה ממדים: