מאחורי יוזמות התיווך של טורקיה בין ארה"ב לאיראן ובזירות נוספות, מזהים בירושלים ובמערב אסטרטגיה רחבה של ניהול סיכונים אזוריים, חיזוק מעמדה הבין-לאומי ומימוש חזון ניאו-עות'מאני, שבמרכזו שאיפתו של ארדואן לבסס את טורקיה כמעצמה אזורית שאי אפשר לעקוף אותה
יוני בן מנחם | 6 בפברואר 2026 | גיאו-פוליטיקה | 4 דק׳
מה מסתתר מאחורי ניסיונות התיווך של טורקיה במזרח התיכון? | פרשנות
טורקיה פועלת בשנים האחרונות למצב את עצמה כגורם אזורי מאזן, מתוך הבנה כי כל עימות אזורי נרחב עלול לפגוע ישירות ביציבותה הפנימית, בביטחון הלאומי שלה ובמצבה הכלכלי.
מדיניות התיווך שהיא מובילה איננה מהלך דיפלומטי נקודתי בלבד, אלא חלק מתפיסת ביטחון לאומית רחבה, הרואה בדיפלומטיה אקטיבית כלי לניהול סיכונים אסטרטגיים. טורקיה מאותגרת בעשור האחרון במספר מוקדי עימות פעילים: המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, העימותים בסוריה ובעיראק, המתיחות מול איראן, וגם עימותים בזירת הים התיכון על רקע המאבק סביב השליטה באוצרות הטבע שלו, כמו הנפט והגז הטבעי. לנוכח המציאות הזו, גיבשה אנקרה מדיניות שמטרתה למנוע הידרדרות של סכסוכים אזוריים למלחמות רחבות היקף, העלולות לגרור את טורקיה למעורבות ישירה.
גורמי מודיעין מערביים מעריכים כי ניסיונות התיווך של טורקיה בין ארה"ב לאיראן משקפים חשש טורקי עמוק מתרחיש של מלחמה אזורית כוללת. לדבריהם, עימות צבאי בין וושינגטון לטהראן עלול ליצור ארבעה איומים מרכזיים על טורקיה: התרחבות פעילות מיליציות פרו איראניות בזירות הסמוכות לה; משבר אנרגיה חריף בשל תלותה בגז ובנפט אזוריים; גל פליטים רחב היקף שיגיע מאיראן ועלול לערער את יציבותה הפנימית; וגורל המיעוט הכורדי באיראן.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן, ונשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, 23 בנובמבר 2025 | צילום: Marco Longari / POOL / AFP via Getty Images